נכתבו כאמירתן כדרך דברים שבעל פה על ידי ישראל יוסף ברונשטיין.

שיעוריו של הגאון רבי משה שפירא היו בבחינת "עמוק עמוק מי ימצאנו". כאשר היה עומד ומבאר את יסודות הדת על תילם, בעומק המשבה והעיון, ופותח דלתות נעולות בפני הרבים ומגלה סתריה של תורה, כאשר כל מילה ממש, נשקלת, מדודה ומחושבת בפלס עוצם מחשבתו, כדי לבאר ענין זה או אחר. 

מ"ב פרקים

תוכן עניינים של עשרת הפרקים הראשונים: 

א. מעוז צור

ב. יונים נקבצו עלי

ג. שש עגלות צב

ד. מלכות בית חשמונאי

ה. ואחר כך באו בניך 

ו. מאי חנוכה

ז. ופרצו חומות מקדשי

ח. " והנה עלי זית טרף  בפיה "

ט. " וכובע ישועה  בראשו "

י. חובת ההדלקה "בבית"