תפארת ישראל - 3 כרכים | מכון ירושלים

תפארת ישראל הוא ספר מחשבה של המהר"ל מפראג. בהקדמת הספר כותב המהר"ל: "ושם החיבור הזה נקרא תפארת ישראל כי הוא חיבור על התורה שהיא תפארת ישראל כדכתיב, ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

הספר "תפארת ישראל" נפתח בהסבר מהות האדם כייצור שכלי שייעודו - לשמור את מצוות התורה. המצוות, על-פי הגותו של המהר"ל, הן לא רק אמות מוסר אנושיות או טבעיות, גם אם חלק מהן יכולות להיחשב כאלה, כגון האיסור לרצוח, אלא חוק בל יעבור שיש לקיים אותו גם אם לא ברור הטעם של מצווה זו או אחרת; המצוות, למרות היותן פעולות פיזיות, נועדו להוציא את האדם מן הטבע הפיזי ולקרבו לאלוהים.

המהר"ל דוחה את דעתם של הפילוסופים הלא-יהודים שגורסים כי אדם יכול להגיע לכלל הבנת העולם על ידי מחשבה עצמאית וטוען שרק דרך לימוד-התורה וקיום מצוותיה האדם ממלא את ייעודו בחיים, כלומר קיום רצונו של הקב"ה; זוהי הגדרתו למושג ההצלחה. המהר"ל נסמך בספרו על קשת רחבה של ספרי מחשבת ישראל מכל הדורות - התנ"ך ומפרשיו, תלמוד, מדרשים, ספרי הקבלה וכן הראשונים, בייחוד הרמב"ן והרמב"ם.  

(מתוך וויקיפדיה ערך תפארת ישראל)