סט דעת מקרא על התנ"ך - הוצאת מוסד הרב קוק  30 כר'.  
דמי משלוח 60 ש"ח. 


30 כרכים. (לא כולל את אטלס דעת מקרא שנמכר בנפרד)

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות לתנ"ך.בהוצאת מוסד הרב קוק.  ייחודו של הפירוש הוא שילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני התואמים לה, והגשתם לקורא בבהירות רבה.פרויקט דעת מקרא   ארך כשלשים שנה.
סדרת דעת מקרא  כוללת 30 כרכים (9 כר' תורה ,נביאים 12 כר' נביאים ראשונים ואחרונים, 9 כתובים)
בנוסף הופיע אטלס דעת מקרא – אוצר ערכים גיאוגרפיים בצירוף מפות צבעוניות.
בכתיבת ספרי דעת מקרא נטלו חלק בין היתר: הרב מרדכי ברויאר - האחראי על קביעת הנוסח, פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פייבל מלצר, עמוס חכם , הרב שאול ישראלי, פרופ' מרדכי זר כבוד ואחרים.
בראש הפרויקט עמד ר' יהודה קיל, שאף כתב פרוש לכמה ספרים, ועל תפקידו זה הוענק לו פרס ישראל במדעי היהדות.

צורת הפירוש בדעת מקרא הוא ביאור הכתוב כפשוטו, לפי הגילויים החדשים בנושאי גאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל וכדומה.
בפירוש זה, המפרש את המקרא באופן מסורתי, כמעט ללא ביקורת הנוסח ומתוך אמונה בקדושת הדברים, אך מסתייע בממצאי המחקר המודרני, יש פולמוס סמוי עם ביקורת המקרא, ללא התמודדות ישירה עם דעותיהם ושאלותיהם של החוקרים השייכים לאסכולה זו, אך תוך פירוש אשר מנסה לתת מענה לבעיות .

הנוסח: מתבסס על כתר ארם צובא, כתב יד שמיוחס אהרון בן אשר, והרמב"ם סמך עליו בספרו. הוגה על פי כתבי יד עתיקים אחרים ככל הניתן.
גוף הפירוש: פירוש מנוקד המפרש את הפסוק בצורה פשוטה, כולל ביאור מילים קשות, שמות מקומות ומקורן. הפירוש מסתמך רבות על ידיעות חדשות בגאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל. הפירוש כולל גם הערות הבאות להוכיח את הנאמר, להרחיבו, או להביא פירושים חלופיים.
פתיחה וסיום: כל ספר מחולק לחלקים-חלקים, ולפני ואחרי כל חלק מוסברים חלוקת הפרשה, סגנונה הספרותי, והסבר כולל לפרשה.
מבואות לספרים: בתחילת כל ספר ישנו מבוא כללי המסביר עניינים כלליים בספר, כגון זמן חיבורו, רקע היסטורי, הקבלות לספרי מקרא אחרים, הסבר על ביטויים או דמויות המופיעות בו וכדומה.

                                                      דעת מקרא מוסד הרב קוק
                                                    חנות ספרי קודש זול ספר


כתבה שנתפרסמה ע"י לבנה מושון  בעיתון אתרוג לפני כעשור עם סיומה של סדרת דעת מקרא.

בימים אלה ראה אור כרך אחרון בסדרת פירושי המקרא "דעת מקרא" - מפעל, שנוסד לפני ארבעים שנה, ביוזמת משרד הדתות ומוסד הרב קוק ובראשו עמד יהודה קיל, מי שהיה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך בין השנים 67'- 77 .
מפעל ענקי זה, שאין לו אח ורע בתחום פרשנות המקרא ובו השתתפו עשרות פרשנים וחוקרים, נוהל מחדר עבודה קטן, עמוס ספרים בדירתו הירושלמית של קיל, שגייס את בני משפחתו לסייע בתהליך ההפקה.

זה התחיל בשנת לימודיו הראשונה של קיל באוניברסיטה העברית. אף שלא למד תנ"ך בילדותו הוא הצליח אז לכתוב פירוש משלו לספר דברי הימים. מורהו באותם ימים, ד"ר שמואל קליין ז"ל, קרא את הפירוש והעריך שתלמידו עתיד להיות "פרשן טוב" של התנ"ך. 
לשפר את הוראת התנ"ך

הוראת התנ"ך לוותה בקשיים כבר מראשית הקמתה של מערכת החינוך הדתית מיסודה של 'המזרחי'. בבתי הספר לימדו מעט תנ"ך, וב"חדרים" האשכנזיים וב"כותבים" הספרדיים לימדו פרשת השבוע והפטרה, לצאת ידי חובה. ספרים כדברי הימים וספר דניאל נזנחו.

כדי לתת מענה לבעיה, יסד בשנת תשכ"ב שר הדתות דאז, ד"ר זרח ורהפטיג, בשיתוף מוסד הרב קוק, עמותה להוצאת מהדורה חדשה של התנ"ך, שתכלול פירושים מסורתיים ולצדם פירושים מדעיים מודרניים, או "פשטות המתחדשים", כפי שכתב רש"י לנכדו הרשב"ם.

קיל, רתם אליו מפרשים נוספים, כמו: עמוס חכם, מנחם בולה, אליקים בן מנחם, משה זיידל, אהרון מירסקי, מרדכי זר כבוד, יחיאל צבי מושקוביץ, שמואל הכהן, פייבל מלצר, וכן מנקדים ומגיהים. הרב מרדכי ברויאר ערך והגיה את המקראות לפי כתר ארם צבא, שנחשב לנוסח המקורי העתיק והמדויק ביותר של התנ"ך.כאות הערכה להצלחתו קיבל קיל כבר בשנת תשנ"ב את פרס ישראל למקרא. השופטים ציינו לשבח את פרשנותו לדברי הימים א' וב', הספרים הראשונים שפורשו ויצאו לאור במסגרת "דעת מקרא". הם עמדו על המחלוקות בדבר אירועים וזמנים, שגרמו למורים להימנע מהוראת דברי הימים בבתי הספר, הדגישו את גישתו המציאותית והמעמיקה של קיל ואת התמצאותו המופלאה בנבכי דברי הימים, במבואות המפורטים שחיבר לספרים, בהתייחסותו לענייני לשון, מבנה משפטים, היסטוריה, היסטוריוסופיה, רישום תאריכים וזמנים, משטרים ומעצביהם, ציון ישובים, איורי מפות ושרטוטים, ייחוסי אישים, שושלות, וכן הצגת חפצים ומלבושים.

ראייה רב- תחומית
סדרת "דעת מקרא" מכסה את כל ספרי התנ"ך, תורה נביאים וכתובים, ומאירה את התנ"ך בראייה רב תחומית, מקיפה וגדושת חידושים. הסדרה מתבססת על הפרשנות המסורתית הקלאסית, ומשלבת את תוצאות המחקר המדעי המודרני - בתחומי הפרשנות, הפילולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה. למשל, במקום שבו נזכרת באר שבע בספר בראשית, ימצא המעיין התייחסות נרחבת לחבל הארץ העונה לשם זה, לעיר הקדומה ולתל הסמוך לה, והכל מלווה בצילומי אוויר ובשרטוטי מפות, שאוירו בידי קיל בסיוע פרופ' יהודה אליצור.

כשקיבל קיל את הפניה ממשרד הדתות לעמוד בראש הוועדה למפעל הפרשנות היה זה לאחר שמספר ועדות התפרקו. הוא ניהל את העבודה מביתו הקודם ברחוב רד"ק, ולאחר מכן מהבית ברחוב הפלמ"ח. חדר עבודתו ממוצע בגודלו, עמוס לעייפה בספרי דעת. בני המשפחה גוייסו אף הם למפעל. בנותיו וחתניו, בניו ונכדיו הובילו כתבי יד למערכת, קראו והגיהו. "עבדתי יום יום, שישה ימים בשבוע. אף אחד אינו יכול להעיד שהתבטלתי. אם הגעתי למבוי סתום, עברתי לעניין אחר עד שיישבתי את הנושא ובשבתות לימדתי תנ"ך בחוג נשים 'אוהל רבקה'".

לאחר צאת הכרך הראשון של דעת מקרא על דברי הימים, פגש קיל מורה מקבוצת לביא, שהכרך הגיע לידיה. "התחלתי לקרוא ולא פסקתי. זה היה בשבילי כמו רומאן מרתק", אמרה לו המורה. אזרח ירושלמי התקשר אליו וסיפר: "קניתי את ספרך ואמרתי לאשתי: 'תני לי את בגדי השבת. פירוש כזה אי אפשר לקרוא בלי בגד חגיגי'".

כרכי "דעת מקרא" הבאים זכו להצלחה ולהוקרה. בחוג לתיאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' מלמדים את ספר משלי בפירוש קיל. העיתונות אהדה את הסדרה. יש מי שהשוו אותה לפירושו של משה הרטום ומיהרו להכריז, כי קם יורש לקסוטו. לדברי קיל, פירוש קסוטו עממי, ואין מקום להשוואה. בעקבות הסדרה יצא לאור אטלס "דעת מקרא" המתייחס לגיאוגרפיה של ארץ ישראל ומכיל את כל אירועי המקרא – השלמת המפעל, כך בטוחים כל השותפים לו, תתרום ללימודי המקרא בקרב תלמידי בתי=ספר, סטודנטים, מורים וכל מי שהמקרא יקר ללבו.

י