לפיד האש - תולדות חייו של האדמו"ר מצאנז - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל
אהרון סורסקי. 

הספרים חסרים ולא ניתן לספקם !!!

בספר "לפיד האש"  מצטיירת דמותו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם – הרבי מקלויזנבורג – (צאנז).
בפרקי חייו הנפרשים בפנינו שזורה מסכת של גדול בישראל, רב פעלים, לפיד אש העובר לפני המחנה בכל אחת מתקופות חייו.
בחלק הראשון סיפור תולדות הרב משחר ילדותו ושורשיו המפוארים, ועד להתמנותו כאדמו"ר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהימוט מוסדי תבל, עבר הרב שבעה מדורי גיהנום וגם יכול להם. אמונתו הצרופה ומלחמתו בחירוף נפש, הן במישור האישי והן בתחום הציבורי למען הפרט והכלל, מעוררים התרגשות והתפעמות. את רוב האירועים מביא הכותב מפי עדי ראיה שהיו עמו בשעת מעשה.
הכרך השני  מתאר את תרומתו האדירה של הרבי מקלויזנבורג לשיקום שארית הפליטה, פעילותו במחנות העקורים, הצבת יסודות לחיי הדת, הקמת רשת ישיבות ובתי חינוך, העמדת חופות, התרת עגונות ועוד.
סיפורו של האדמו"ר, שהיה אוד מוצל מאש, רצוף מסירות נפש וביטחון, וחשיבות נודעת לו, למען ידע דור אחרון.

תולדות חייו של הרבי מקלויזנבורג מתוך אתר וויקפדיה
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם (1851 - 1918) שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. בגיל 13.5 התייתם מאביו, שממנו למד את עיקר תורתו. באותה שנה גם הוסמך להוראה.
התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט , ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג   ברומניה, ועמד שם בראש הישיבה.                                               בשואה נשלח לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו בשואה.
לאחר השואה החל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" בעשרות מחנות עקורים. ב1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו לו שבעה ילדים.
ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים[1]. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה.
נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.