ספר אלף בינה  המבואר / רבינו יעקב אביחצירא. ‬
מהדורה מפוארת עם ציונים הוספות רבות. 
הוצאת עוז והדר מהדורת פריעדמאן. וישיבת אביר יעקב. נהריה. 
אחד מספריו החשובים של רבינו יעקב אבוחצירא זצ"ל המכונה אביר יעקב וסבו של ה"בבא סאלי" זת"ל.
ספר אלף בינה  הינו פירוש על מזמורי התהילים הבנויים באל"ף בי"ת: קי"ט, כ"ה, ל"ד, קי"א, קי"ב, קמ"ה
הכולל תורה, חכמה ומוסר על סדר אלפא ביתא. 
במהדורה מפוארת זו נוספו הביאורים:
 בינת הבינה בו יבוארו דבריו בטוב טעם, על דרך הפשא ויתפרשו הרמזים והסודות, ועומק הכוונה בדבריו.
ילקוט עין הבינה - מאסף עשיר של מקורות לדבריו, מאמרי חז"ל שהובאו באמרותיו, ליקוטים נרחבים משאר ספריו, הארות והערות בכוונתו, סדורים להפליא וערוכים בשפה ברורה ונעימה.

515 עמ'.

לבונה זכה על תהילים רבי יעקב אבוחצירא
חנות ספרי קודש זול ספר
 

תולדותיו מתוך אתר של אגודת אוהלי צדיקים
רבי יעקב אבוחצירא המכונה אביר יעקב, נולד בשנת ה'תקס"ו, בעיר תפילאלת שבמזרח מרוקו, לאביו רבי מסעוד אביחצירא.
בצעירותו למד אצל אביו, בתחילה למדו אביו את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, לאחר מכן למדו יחד את כל המשנה תלמוד וכן הלאה.
גם כשגדל רבנו, עדיין היה קובע בכל יום סדר במשנה, גמרא, שולחן ערוך ופוסקים, קצת לפני חצות הליל היה ישן שינת עראי ובחצות היה מתגבר כארי וקם להגיד תקון חצות, בתחילה היה אומר תקון רחל בבכי ותחנונים ומצטער בצער השכינה, לאחר מכן היה אומר תקון לאה בשמחה עצומה בשיר ושבח.
לאחר אמירת תקון חצות היה רבנו לומד עץ חיים, זהר הקדוש וזהר חדש, והשכם בבוקר היה רץ לבית הכנסת להתפלל כוותיקין.
עוד בהיותו צעיר הוסמך לרבנות ובני הקהילה חיבבוהו מאד ומינו אותו לרב ודרשן.
כל השבוע, ממוצאי שבת לליל שבת היה רבנו יושב בבית המדרש ועוסק בתורה הק' יום ולילה, לביתו היה מגיע אך ורק בשבתות.הקפיד ביותר בנתינת צדקה ובני ביתו היו ידועים בהכנסת אורחים.

על אף עיסוקו בתורת הקבלה היה רבנו מתנגד ללימוד הקבלה ללא לימוד תורה, נ"ך, גמרא, הלכות ופוסקים.
אט אט נודע שמו כצדיק פועל ישועות, כצדיק גוזר והקב"ה מקיים, עשרות רבים הגיעו אליו לקבל ברכה ולהיוושע.
לאחר זמן מה רצה רבנו לעזוב את תפילאלת ולעלות לארץ ישראל, אך בני הקהילה שאהבוהו לא הניחו בידו בטוענם כי לא יוכל להפקיר את הקהילה ללא רב ומורה דרך, ששה פעמים ניסה לעלות לארץ ובכל פעם מנעוהו בני הקהילה, בפעם השישית בשנת ה'תר"מ הצליח רבנו לשכנע את בני הקהילה שבנו רבי מסעוד יכול לשמש כרב במקומו ולא שעה יותר לתחינותיהם ועזב את מרוקו.

רבנו נסע דרך אלג'יריה משם נסע לתוניס, לוב ומצרים, ובט"ו טבת הגיעה לאלכסנדריה גם שם לא התמהמה ויצא מיד לדמנהור שם הוצרך להתארח אצל משה סרוסי עקב חוליו,
רבנו לא הצליח לעלות ארצה אבל מסר את נפשו תוך כדי נסיון, בכ' טבת ה'תר"מ נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה ומנוחתו כבוד בדמנהור.

ילדיו:
רבי מסעוד,רבי אהרן,רבי אברהם,רבי יצחק,מרת פריחה אשת תורג'מאן, מרת אסתר אשת רבי מכלוף אדהאון
מספריו:
מחשוף הלבן - על התורה על פי הקבלה
מעגלי צדק - על התנ"ך
אלף בינה - על התהילים
בגדי השרד - הגדה של פסח על פי הקבלה
גנזי מלך - על השבת
שערי תשובה
שערי ארוכה - מוסר
דורש טוב - דרות שונות
יגל יעקב - פיוטים
לבונה זכה - על התלמוד
פתוחי חותם - על התורה
יורו משפטיך ליעקב - שו"ת
שבת קודש, אבד בעת נסיעה בדרך לדפוס
חיבור על עץ חיים שאף הוא לא ראה אור ונשרף מיד עם כתיבתו.