נר המערבי - תולדות רבי חיים בן עטר זי"ע - בעל "אור החיים" הקדוש 
מאת חנוך ריגל

תולדות חייו, קצות דרכיו ומעט מפעליו של רבי חיים בן עטר זי"ע מחבר הפירוש "אור החיים" הקדוש על התורה.

הספר "נר המערבי" מהווה מחקר  מקיף ונדיר שארך במשך כעשור שנים על פי מקורות נאמנם ומוסמכים בהם ספרים נדירים וכתבי יד אשר לוקטו בעמל של שנים. 
 
596 עמ'
בהוצאת מכון להוצאת ספרי אור החיים הקדוש 










































 

טו בתמוז - פטירת אור החיים הקדוש

רבינו חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" נולד בשנת ה' תנ"ו בעיר סאלי במרוקו לאביו הרב ר' משה בן הגאון הקדוש מוה"ר חיים ממשפחה מעוטרת מגולי ספרד, וקיבל את תורתו מאבי אביו, שעל שמו הוא נקרא, כדבריו בהקדמתו לספרו "חפץ ה'": "ושבתי ללמוד תורה מפי מורי ורבי, הרב המפורסם אדוני זקני מורי, אשר נודע בשערים שמו המופלג, החסיד העניו כמוהר"ר חיים בן עטר זלה"ה אשר מימיו שתיתי באר מים חיים, ובין ברכיו גודלתי, ובחקו ישבתי, מיום היותי, לשאוב מדבריו הטובים, ומרוב חסידות, כמעט אני אומר, שלא עבר עליו חצי לילה בשינה, אפילו לילי תמוז, מלקונן ולספוד כאשה אלמנה, על חורבן בית אלוקינו, בבכי גדול, ולהשלים כל הלילה בתלמוד, עימי וכיוצא בי מיוצאי חלציו".

כבר אז, בהיותו קטן, נשבע "אור החיים" כי כאשר יגדל ישאף בכל כוחו להחזיר את עטרת ישראל ליושנה. כאשר בגר חיים והיה לנער הצטרף אל סבו ולמד עמו תורה עד עלות השחר.

רבינו חיים בן עטר זי"ע הוא בין הרבנים הבודדים שזכו להוסיף לשמם את התואר "קדוש", אשר הבעש"ט אמר עליו כי הוא "ניצוץ של משיח".

"אור החיים הקדוש" הוא צאצא לאחת המשפחות הנכבדות והחשובות בין יהודי מרוקו, היא משפחת בן עטר. השם "עטר" ניתן להם על היותם סוחרי בשמים בארץ מוצאם שם מכונים הבשמים בערבית "עטר". ממשפחה זו יצאו בהמשך הדורות צדיקים וגאונים. בני המשפחה מצאו להם מקלט בעיר סאלי שבמרוקו, ושם התבוססו והמשיכו לטוות את שושלת הזהב. גם במרוקו, כמו בספרד, התפרסמו בני המשפחה כבעלי מופת וצדיקים נודעים. בין נכבדי העיר ופרנסיה של סאלי שבמרוקו בלטה דמותו הנאצלת של רבי חיים בן עטר הוא סבו של "אור החיים". מצעירותו נודע בעל ה"אור החיים" כקדוש וטהור, מופשט כליל מן העולם ומלואו, מרבה בצומות וסיגופים. למרות תעניותיו וסיגופיו לא נמנע לשקוד בשקידה עצומה בתורה. בגיל צעיר חיבר את ספרו "חפץ ה'" - חידושים על מסכתות אחדות של הש"ס. משגבר רבי חיים, נשא לאשה את פאצוניה - בתו של הגביר רבי משה בן עטר ממכנאס, שהיה בן דודו של אביו.רבי משה חותנו של ה"אור החיים", היה יועצו האישי של מלך מרוקו ופעל רבות למען אחיו היהודים. וכך כשהוא סמוך על שולחן חותנו העשיר, ישב רבי חיים בן עטר והוסיף שקידה של שקידתו ופרישות על פרישותו.

שמו של הצדיק התפרסם עד מהרה ברחבי העיר, ותלמידים רבים החלו להגיע לבית מדרשו לגמוע ממעייני תורתו. "אור החיים" הקדוש לא הסתגר בארבע אמותיו, הוא דרש ברבים בעניני תורה ומוסר, וגילו הצעיר לא מנע מההמונים להגיע ולשמוע את דבר תורתו.

בימי נדודיו בארצות אירופה השלים את ספרו על התורה שנקרא בשם "אור החיים". גם ספרו בהלכה, על שולחן ערוך חלק יורה דעה הנקרא "פרי תואר", ועוד ספר נוסף הנקרא "ראשון לציון" ובו חידושיו על הש"ס.

רבינו היה צורף כסף אבל היה ממהר ועושה מלאכתו עראי ותורתו קבע, וכשעדיין נשאר לו הממון מהעסק האחרון, ישב ולמד ולא עבד במלאכתו עד שכלתה פרוטה מן הכיס.