להתעורר ליום חדש - הרב יעקב נגן

להתעורר ליום חדש - הרב יעקב נגן
ספרי קודש - זול ספר

 

 סיפור מסע אישי
 | יניב מזומן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ל' תשרי תשע"ד, 04.10.2013

להתעורר ליום חדש 
קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים
יעקב נגן

“להתעורר ליום חדש“ הוא ספר מסע חיים של אדם מחפש. מחבר הספר, הרב יעקב נגן, מביא בו את התובנות והגילויים של המשמעויות שלאורן הוא חי. המסע שלו מתחיל בארון הספרים היהודי – בתנ“ך, בתלמוד, בחסידות ובקבלה, וממשיך בדברים שהוא למד מאנשים שהוא פגש בדרכו. יש בו תחנות גם מהתרבות הכללית – שירה, ספרות, מוזיקה וקולנוע. כל המקומות האלו נרקמים יחד והספר הוא סיפור המפגש בין המחבר לבין התחנות שפגש במסע שלו.

במהלך הקריאה בספר הרגשתי שאני נמצא עם יעקב נגן במסע. באופן טבעי לסיפור מסע חיים, הספר כתוב בקול ייחודי ואישי. הוא מדבר אל הקוראים בשפה אינטימית ומשתף אותם בסיטואציות יום יומיות מחייו וחיי משפחתו המתחברים לרעיונות ולתובנות שהוא מעלה. לעתים הספר אף כתוב בשפה הקרובה לשפת הדיבור. אבל הכתיבה האישית לא גורמת להרגשה שזה רק סיפור מסע פרטי. כך מצאתי את עצמי בקריאה מרגיש שהכותב מצליח לבטא במילים חלקים במסע שאני עברתי וגם לוקח אותי למקומות לא מוכרים.

הספר מכוון לאנשים המבקשים הבנה מעמיקה יותר של הקיום. הוא מתייחס למציאות הרוחנית והתרבותית של הזמן הזה ושלנו בתוכה ומציג את תפיסת המציאות ואת הדרך להתייחס אליה. הוא טוען שהדרך שבה אנחנו מפרשים את המציאות משפיעה על הדרך שבה נחווה אותה ובתוך כך מציג גישה מאוד אופטימית והסתכלות בעין טובה על המציאות ועל האדם:

שאלו פעם את הרבי מקוצק היכן אלוהים נמצא, והוא השיב: "אלוהים נמצא בכל מקום שנותנים לו להיכנס". התודעה של כל אחד ואחד מעצבת את המציאות שלו. לעתים קרובות ההבדל במהות החיים בין שני אנשים נובע פחות מהשוני בתנאים החומריים ביניהם ובעיקר בהבדל בתפיסתם את המציאות.

הסופר יוסף חיים ברנר אמר פעם לרב קוק: "בכל מקום אתה רואה רק אור, ואילו כל מה שאני רואה זה חושך". תהיה זו טעות להסיק שאחד מהם צודק ואילו השני חי באשליה. נכון יותר לומר שכל אחד מהם חווה את המציאות בצורה אחרת. זו גם אחת התובנות המרכזיות של הפוסט־מודרניזם: חלק בלתי נפרד מן המציאות הוא הפרשנות שלה. השאלה האם אלוהים הוא חלק מהמציאות הקיומית של האדם ואם אפשר לחוות את נוכחותו תלויה מאוד בתפיסת המציאות של האדם (עמ' 144־145).

כשעמדתי מול הספר, עוד לפי התחלת הקריאה, הייתה לי תחושה מעורבת של סקרנות אך גם חשש מפני ספר מהסוגה הניו אייג'ית שבו רעיונות רוחניים מנותקים או שטחיים בסגנון 'איך לחיות חיים טובים של אושר'. החשש הזה מתבדה כבר עם תחילת הקריאה. אחד ההישגים של הספר בעיניי הוא הצלחתו לבטא רעיונות עמוקים בשפה פשוטה ומובנת. בכך הוא הופך אותם לנגישים – וזו אמנות של ממש. חשש אחר שהיה לי לפני הקריאה הוא מכך שהספר מסודר על פי פרשות השבוע. ספרים מעין זה קיימים למכביר על המדפים ובשל הצורך לכתוב על הפרשות על הסדר בחלק מהספרים הכתיבה על חלק מהפרשות מאולצת. הספר לא נופל לבור הזה. פרשות השבוע משמשות עבורו בסיס להמראה ולעיסוק בשאלות קיומיות ורוחניות. כפי שהמחבר כותב בעצמו, הספר אינו ספר על פרשת השבוע שיש בו תובנות על החיים, אלא ספר על החיים המולבש בתבנית של פרשת השבוע ולכן הוא יכול להיקרא גם ברצף וגם פרשה פרשה.

הספר מצליח לקשור בקלות רעיונות ממקורות השראה שונים. הוא מחבר עולמות ויש בו עושר של רחבות דעת. הוא מדבר בכמה שפות ונראה שגם הקורא הדתי וגם הקורא החילוני עשויים להרגיש שהוא מדבר בשפה שלהם. "להתעורר ליום חדש" הוא לא רק ספר מעניין, אלא ספר שאפשר לעשות איתו עבודה פנימית. מי שקורא אותו בלב פתוח יכול להרגיש שהוא השפיע עליו, הצליח להזיז משהו בתוך עולמו. כותרת המשנה של הספר, "קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים", מציבה יעד גבוה. בסוף הקריאה התחושה היא שהוא מקיים את ההבטחה. יש בספר חכמה ורגישות שנובעים מתוך החיים ומתוך הספרים, ומהמפגש ההדדי ביניהם.