מיהו העם נבחר ? ד"ר אבי בקר
הספר "מיהו העם הנבחר ? " מאת ד"ר בקר מציג בפנינו את הדרמה הסוחפת של מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה. באמצעות דמויות היסטוריות כמו מל גיבסון או הרב קוק, אנה פרנק והנביא מוחמד, רבי עקיבא והאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה, ועוד רבים, נחשף עולם המסתורין של דעות ואמונות המלווה בסערה את האנושות מזה כמה אלפי שנה.
מיהו העם הנבחר? מעניק לקורא הזדמנות נדירה ללמוד "בגובה העיניים" את מהות רעיון הבחירה ביהדות ואת גלגוליו בתרבות המערב, שאותה אנו נושמים, ובעולם המוסלמי שבלבו אנו חיים. לצד טקסטים של שלוש הדתות מבוסס הספר על שפע של מקורות מן המחקר המודרני ההיסטורי, הפוליטי, הספרותי, הסוציולוגי והפסיכולוגי, ואף מתייחס להשתקפות המאבק הזה בערוצי האינטרנט.
מיהו העם הנבחר
זול ספר ספרי קודש
כתבה על הספר באת ynet
שליחות היהודית: העם הנבחר בעל כורחו
בעידן הפוסט-מודרני נתפס לא פעם רעיון "העם הנבחר" כביטוי לתפיסה גזענית, אבל ד"ר אבי בקר אינו חושש לטעון כי הוא רלוונטי גם היום. "אין פה ניסיון להגיד שאנחנו טובים, יפים או חכמים מכולם, אלא שמעמד הר סיני הפך אותנו למי שאנחנו, ל'עם לבדד ישכון'. זו שליחות מוסרית שנכפתה עלינו"
טלי פרקש
"70% אחוז מאזרחי המדינה מאמינים שאנחנו העם הנבחר. זה נמצא במרכז ההוויה היהודית לנצח, לטוב ולרע, זהו נרטיב שלא יורד מאיתנו גם היום", אומר ד"ר אבי בקר, מרצה באוניברסיטת תל אביב, שלאחרונה פרסם את ספרו "מיהו העם הנבחר?" (הוצאת ידיעות ספרים).
מל גיבסון, ג'ורג' אליוט, רבי עקיבא, אוגוסטינוס, ש"י עגנון ומופתי חוסני, כולם מופיעים בספרו של בקר, אפוס רחב יריעה המתחקה אחר הרעיון בן שלושת-אלפים שנה שמלווה את היהדות משחר בריאתה, ובמרכזו ברית שכרת האל עם עם אחד.
שדה מוקשים מוסרי
"יש רבים, יהודים ולא יהודים, שנרתעים ונבהלים מרעיון העם הנבחר ואף עוינים אותו", כותב ד"ר בקר באפילוג לספרו. וזהי אכן לשון המעטה המנוסחת בדיפלומטיות רבה. בעידן הפוסט-מודרני, נתפס לא אחת רעיון "העם הנבחר" כמילה נרדפת לגזענות, וכביטוי לתפיסה אנטי-הומניסטית בהחלט. בקר מבין היטב את שדה המוקשים המוסרי שבו הוא מהלך יד ביד עם הרעיונות הרדיקאליים המופיעים בספר, אך גם הוא יודע, מנסיונו המקצועי כאיש אקדמיה וכמומחה ליחסים בינלאומיים, עד כמה הרעיון העתיק הוא רלוונטי ובעל השפעה גם על תהליכים ואירועים המתרחשים כעת.
המפגש הראשוני שלו עם סוגיית "כי בנו בחרת", התרחש לא תוך עיון בספרי הקודש, כי אם כשהיה מעורב בתהליכים דיפלומטיים עם נציגי מדינות ממזרח ומהמערב. לדבריו, כחבר צעיר במשלחת הישראלית לאו"ם, נדהם לגלות איך בימת האומות המאוחדות עלולה להפוך לזירת הסתה אנטישמית. בהמשך דרכו המקצועית, הוא הופתע מריבוי המקרים שבהם הפך נושא "העם הנבחר" למושא לדיון וקונפליקט עם מדינאים ומנהיגים ברחבי העולם.
"זוהי סוגיה שכל הזמן מטרידה מיליארדי עם הסגולה" והשלכותיו. אישים כמו פרויד, הנריך היינה ובנימין ד'יזראלי, שאף כתב: "מקובל עלינו כי מחצית מהנצרות סוגדת ליהודייה (מריה), והמחצית השנייה ליהודי (ישו) ומי אתם חושבים הגזע העליון - הסוגדים או הנסגדים?"
או ג'ורג' סטיינר, הוגה דעות אמריקני אתאיסט, הרואההנצרות עברה תהליך של הכרה במעמדו של העם היהודי. "זו המהפכה שעברה הכנסייה הקתולית משנת 1965. אחרי השואה, ואחרי הרדיפות הממושכות. יוחנן ה- 23 הצליח גם לראות את הנבחרות הישנה, שמתקיימת לצד זו החדשה".
שיאו של התהליך הקבלה הנוצרי, בשנת 1986, אז עבר האפיפיור יוחנן פאולוס השישי את נהר הטיבר, והכריז מעל במת בית הכנסת היהודי ברומא: "אתם האח הבכור". "זו דרמה משמעותית ביותר מבחינה תיאולוגית, שהובילה לכך שב-1993 הכיר הוותיקן במדינת ישראל, וכונן איתה יחסים דיפלומטיים. המוסלמים, כאמור, עדיין לא שם".
סוגיית הבחירה איננה רק מוקד לוויכוחים, הערצה או דחייה - אלא לדברי ד"ר בקר, גם בסיסה העמוק של האנטישמיות. לצד מרטין לותר, הנרי פורד, מל גיבסון ואנטישמים נוספים, מצוטט גם אדולף היטלר, המתאר בספרו "מיין קאמפף", את השמדתו של העם היהודי כפתרון סופי לסוגיית דילמת הנבחרוּת.
ד"ר בקר גם מתריע ומדבר על היעדר שיח יהודי פנימי בסוגיה, שלדבריו משחק לידיהם של האנטישמים והאנטי-ישראלים בזירה הבינלאומית."מדברים על יהודים ועל גאווה, אבל לא מדברים על הנוצרים והמוסלמים שטוענים את אותו הדבר בדיוק", הוא אומר. "רק ששם זה בסדר".
"אין פה עניין של גאווה או שחצנות שאנחנו 'כול יכולים' או משהו בסגנון הזה. אבל להכחיש את ההיסטוריה ולא להתמודד עם מאבק של מיליארדים שטוענים שהם הם המחליפים של היהדות, וזהו המוטו הדתי שלהם לא פחות, זו גישת בת יענה".
