ד"ר עוז מרטין, פסיכותרפיסט חרדי ומומחה לרפואת הציבור, עזב את תפקידו כמנהל מחוז של קופת-חולים עם 700 עובדים ותקציב של 140 מיליון שקלים – לטובת הנחיית קבוצות של 'משגיחים' מישיבות-קטנות בנושא קשר של השפעה בין המשגיח לתלמיד ובין אב לבנו * התוצאה: ספר מהודר, הרואה אור בימים אלו * כלים מקצועיים? מרטין טוען: "אין מה לחפש. הכול נמצא בספרי המוסר והחסידות" * "יש כוח גדול שנקרא תקשורת רוחנית. עלינו להשתמש בו כדי לעמוד בפני עולם האמ.פי. ארבע ובפני מתקפת הטכנולוגיה על הנפש"
במשך שבע שנים רצופות, בין תשנ"ג לתש"ס, היה ד"ר עוז מרטין למטאור בשמי הניהול הרפואי. כמומחה לרפואת הציבור, הוא דילג בין תפקידים, כל פעם התקדם לג'וב נחשב יותר כאשר הוא אינו מסתיר את הכובע והחליפה המעידים כאלף מונים על אורח חייו.
"זכיתי לנהל את מערכת קופת חולים 'מכבי' מחוז ירושלים, עם 700 עובדים ותקציב של 140 מיליון שקל לשנה", הוא מספר. "קודם לכן הייתי מנהל רפואי של הקופה המתחרה, 'לאומית', בירושלים. לפני כן כיהנתי כסגן מנהל רפואי. כל פעם עליתי כיתה, אבל לא באותו בית ספר", מחייך ד"ר מרטין.
אז למה עזבת? שאלתי אותו. האם זוהי עוד סטטיסטיקה בתופעה, שבה יותר ויותר אנשים בגילאים מתקדמים פורשים מעולם החומר לעולם הרוח? בני גל, הבעלים של משרד הפרסום 'גל' שעבר להנחיית קאוצ'ינג, הוא רק דוגמה אחת.
"כאשר אדם מוצא חוסר טעם בהמשך התחרות החומרית", מסביר הדוקטור, "הוא מגיע למקום שמחבר אותו לשאלת המשמעות של החיים. ישנו גיל שאדם מרגיש את הסיפוק שבחומר ובכבוד בכדי לפרוש ממנו, מאחר שהוא מגלה שמתחתיו אין משמעות רוחנית. והמשמעות הרי חשובה מהחומר.
"לאורך כל שנות המינהל, רבנים שלחו אליי יחידים וזוגות לייעוץ, וב"ה הייתה סייעתא דשמיא. ראיתי שה' נתן לי כלים ויכולת לכך. הדברים התפתחו באופן כזה שהיום אני מקדיש את רוב זמני לעזרה וייעוץ בתחום הנפש בטיפול זוגי, משפחתי ופרטני.
"הגעתי לשלב בו הבנתי שתפקידי בחיים הוא לעזור לאנשים באמת, בתחום מצוקות הנפש והרוח".
לא נולדת בבית דתי.
"התחלתי לשמור מצוות בתוך השנה שלישית שלי ללימודי רפואה. שם קלטתי שעולם המדע חזק מאוד במדידות, אבל חלש מאוד בהסבר המדידות. שלוש שנים של לימודי רפואה בסיסיים לא ידעו לענות למה, ידעו רק לענות איך".
צורך עצום
שמונה שנים אחרי הפרישה מעולם הניהול הרפואי, בתום סדרת מפגשים שקיים עם אנשי חינוך מהשורה הראשונה בעולם הישיבות, הוא מוציא ספר ביכורים, 'קשר של השפעה – מדריך מעשי להורים, מורים ומטפלים'.
מה הניע אותך לקחת את העט ולכתוב קרוב ל-300 עמוד?
"אני אוהב ומעריך את עולם התורה וראיתי לנגד עיניי את הצורך העצום של המשגיחים, של המחנכים וההורים. משגיחים חשובים מישיבות חשובות, שיכולים להצליח במשימתם הקדושה בצורה הרבה יותר חזקה אם יפעילו נכון את היכולות הטבעיות שלהם בתחום התקשורת עם הבחורים, בתחום הבנת הבעיות הספציפיות של גיל ההתבגרות, ובמיוחד על רקע התקופה המורכבת בה אנו נמצאים".
וכאן, בעצם, מתחיל סיפורו של הספר. אבל לפני הכול חייבים להכיר את השקפתו של הכותב. ד"ר עוז מרטין. הוא רופא ופסיכותרפיסט חרדי, מהיחידים בארץ, ואמונתו ניכרת בכל צעד מלאכתו. "אני ניגש לעבודתי בחיל ורעדה", הוא מעיד על עצמו. "אני רואה את תפקידי לעזור לבני אדם. מעשית, התפקיד שלי הוא להעביר אנשים שינוי. שינוי שרובם רוצים בו ולא יודעים איך לעשות אותו. אני מדבר על שינוי רגשי, תפיסתי ורוחני.
"הכול התחיל כשמשגיח בישיבה קטנה בא ושאל אותי: ד"ר מרטין, ספר לי איך אתה עושה את זה. איך אתה מצליח לגרום לאנשים לקחת אחריות, לצאת מקשיים, למצוא את הנקודה הטובה בחייהם. ישבתי, איתו כמה פעמים וניתחנו יחד את הנושאים האלו, והוא סחף אחריו עוד כמה משגיחים.
" כך התגבשה לה קבוצה. מדי שבוע ישבו אצלי שמונה משגיחים חשובים של ישיבות קטנות. המשגיחים הללו, העושים לילות כימים עבודת קודש, ישבו בחדר הזה, בקליניקה, במשך שבעה עשר מפגשים, בימי שני בין עשר בערב לחצות לילה, ויצאו עם הרגשה שהם מבינים איך לעשות את זה, איך להשפיע על בחורים שייקחו אחריות על פיתוח משמעות חייהם, יתמודדו עם האתגרים הרבים בישיבה וייצאו בנויים ומחוזקים.
"האמת, הופתעתי. ראיתי לנגד עיניי את הצורך העצום שלהם לבוא. שאלתי את עצמי מה הם, ה'משגיחים', מצאו אצלי בקליניקה. הרגשתי שיתכן ובאמת יש כאן משהו.
"כתוצאה מההרגשה הטובה ששררה בינינו, החלה סדרה של פגישות מוצלחות בעקבותיה הוזמנתי לאנטוורפן לסדרה נוספת – וכל השאר, בסוף יהיה היסטוריה..."
בגדול, מה המסר שהעברת להם, שהצליח כל-כך להלהיב אותם?
"מדובר בתובנה שהתגבשה אצלי תוך כדי המפגשים: יש כוח שנקרא תקשורת רוחנית. כוח גדול שעלינו ללמוד לבטא אותו ולהוציא אותו החוצה. זאת, על מנת שנצליח לעמוד בפני עולם האמ.פי. ארבע, ובפני מתקפת הטכנולוגיה על הנפש. אני חושב שהגורם האנושי הוא הפיתרון. העברת התחושה הרוחנית העמוקה מלבו של המשפיע למושפע.
"אני חושב שבסופו של דבר, אם המשגיחים שעושים עבודת קודש מסורה, יצליחו להעביר את האמונה המוחשית, והתחושה הרוחנית האמיתית השוררת בליבם לזולת - לתלמיד שעומד מולם, תהיה לעומד מולם התרגשות בעבודת ה' ותחושה של כוח ורצון חזק וכן לבחור בדבר הנכון".
צריכים לחפש בפנים
הספר אמנם קיבל הסכמות 'בכירות' מכתב-ידם של המשגיח הגה"צ רבי דוב יפה, כ"ק האדמו"ר מביאלא, הרבנים הגאונים רבי ברוך-צבי גרינבוים (ראש ישיבת 'דרך ה' ומראשי 'לב שומע') ורבי זלמן-דוד (בן הגה"צ רבי מרדכי זצ"ל) צוקרמן. אבל עם יד על הלב, שאלתי את בן-שיחי, כאדם שאינו נושא משרה תורנית בישיבה, לא פחדת להיות יומרני בהוצאת הספר?
"עם יד על הלב, לא הייתה לי בכלל מטרה להוציא ספר", אומר ד"ר מרטין. "מה שקרה הוא, שבסוף הקורס השני שהעברתי בארגון 'נועם התורה', ניגש אליי אחד העוסקים במלאכה והגיש לי את כל ההרצאות משוכתבות. הוא הוציא מזה חוברת קטנה, מעין קונטרס,וסיפר שאנשים נעזרו בזה מאוד. כשעיינתי בחוברת היה ברור לי שרומזים לי שאני צריך לעשות עם זה משהו, על מנת שהדברים יגיעו לציבור רחב יותר, ויביאו תועלת במיוחד לבעיות הבוערות של תקופתנו".
אתה שם לב לכך שבמערכת החינוך החרדית של היום מחפשים שיטות חדשות? פסיכולוגיה וייעוץ מקצועי מכל סוג הן כבר חלק מהמערכת?
"אכן אני מרגיש שמחפשים, אבל צריכים לחפש בפנים. הכול נמצא בספרים שלנו. בעיקר בספרי המוסר והחסידות. ב'דרך ה'' וב'חובת הלבבות' וכן בכתבי האדמו"ר מפיאסצנא – 'חובת התלמידים הכשרת האברכים'.
"כדי ללמד רוחניות", הוא מחדד, "צריך להיות רוחניים. כדי ללמד השגחה פרטית, צריכים ללמוד ולהרגיש השגחה פרטית. אבל היסוד החשוב ביותר הוא איך לפתח בתוכי את הדבר אותו אני רוצה להעביר, וזה לא נמצא בפסיכולוגיה. זה נמצא ב'שערי תשובה', ב'אור ישראל' של רבי ישראל סלנטר".
אתה מדבר פה כל הזמן על אהבת האדם. זוהי שיטת שמאל דוחה וימין מקרבת. מה עם שיטות החינוך האחרות, שדוגלות יותר ביד קשה בשעת הצורך?
"בחינוך צריך ליישם את הסלוגן שהיה אומלל לגבי ההתנתקות – 'בנחישות וברגישות'. הנחישות זו האהבה מצד אחד, והנחישות היא התקיפות".
לא מספיק תואר
ניכר עליו, על ד"ר מרטין, כי הוא יודע היטב מה רוצה מעצמו. כשהוא מציב לעצמו מטרה, הוא מכוון אליה בול-פגיעה. כך גם במהלך השיחה, המתנהלת בשפה רהוטה ועשירה. "המסר הגדול כאן", חוזר מרטין, "הוא להעביר את הרוחניות לזולת, בעיקר האב לבנו והמחנך לתלמיד. להרגיש תחושה אלוקית ולהעביר אותה הלאה. לא מספיק ששם התואר שלך הוא משפיע או משגיח, אתה צריך לעשות עם זה משהו. כל אדם, כל נער, יכול להגיע להישגים עצומים- אם לא יכפו עליו או ילחצו אותו, אלא יעוררו אותו. אנחנו צריכים לעורר את הכוחות הפנימיים שלנו שהם הצינורות להשפעה על הזולת".
ד"ר מרטין מפרט את שלושת השלבים בהעברת הרוחניות: הידיעה (הגורמת להתרגשות), הפנמת המסר והעברתו ואהבת האדם העומד מולך.
"החלום שלי הוא לפתוח כולל שבו ידעו ללמוד מוסר, להתרגש מהידיעה ולדעת איך להעביר אותה הלאה. זהו פירושו של המושג 'קשר של השפעה'.
"וכאשר מגיעים למקום שבו לומדים, מתרגשים ומעבירים, נצליח בעז"ה הרבה יותר מהנקודה הקיימת. שהרי מטרתי ושליחותי היא לאפשר לכמה שיותר אנשים, העוסקים בשדה החינוך בפרט, להעביר את תחושת האלוקות הנמצאת בליבם, המדגישה את קיומו של בורא עולם המלווה ומוביל אותם בהשגחה פרטית אל ליבו של הזולת, של התלמיד".
