תיקוני הזוהר - עם פירוש מתוק מדבש ג' כרכים - רבי דניאל פריש

אזל מהמלאי!!

ספר "מתוק מדבש" הוא פירוש על כל ספר תיקוני הזוהר מלה במלה ודף על דף בדרך קלה וקצרה מלוקט ומבורר ממפרשי הזוהר הקדמונים.
 
גופו של ספר תיקוני הזוהר בנוי משבעים דרשות על דרך הקבלה, והמיוחסות ברובן לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבורתו. שפת הספר כתובה רובה ככולה בארמית, אך לרוב מצוטטים בה פסוקים מהתורה, הנביאים והכתובים כדי לבאר את הדרשה עליה המחבר מדבר.

הדרשות בספר תיקוני הזוהר מתייחסות בדרך כלל לפסוק הראשון בספר בראשית, ומעניקים לקורא כ- 70 צירופים ופירושים שונים למילה -'בראשית' לבדה (לדוגמה: בראשית- ברית אש, בראשית- בית ראש וכו'...).

בהקדמת תיקוני הזוהר מובא (בשינויים קלים) הסיפור הידוע‏  על רשב"י ובנו: רבי שמעון נחבא עם רבי אלעזר בנו, מפני מלכות רומי שרצו להורגו, מכיוון שגינה את מלכות רומי. על פי הכתוב התחבאו שניהם לבדם במערה ב"מדברא דלוד" (תרגום מארמית: "מדבר של לוד"- ע"פ הכתוב דף א' ע"א), וקרה להם נס בו יצא אילן חרוב ונבע מעיין של מים.

בהקדמה השנייה, מופיעה דרשה אותה נושא אליהו הנביא בפני רשב"י וחבריו, הידועה בכינויה פתיחת אליהו הנביא. בזוהר חדש (פרשת כי תבוא דף ע"ג ע"א) נאמר כי מכיוון שאיש לא ידע הכין מקום מחבואם, ה"חבריא קדישא" (תרגום מארמית: החברים הקדושים) היו שולחים אליו פתקים עם שאלותיהם בעזרת יונה, והוא היה משיב להם באותה דרך עם אותה יונה. רבי שמעון הצטער על כך שאין מי שיגלה לחבריא קדישא את סודות התורה, ולפיכך כשיצא מן המערה התחיל לגלות להם את סודות התורה שחלק מהם הוא ספר תיקוני הזוהר.

דמויות נוספות אחרות הנזכרות בספר הן אליהו הנביא, אשר מסופר כי היה בא אליהם שתי פעמים ביום ולמד עמם את סודות התורה, ואף גילה להם סתרי תורה, משה רבנו, המכונה בכינוי "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן), ונשמות צדיקים אשר לפי הספר באו מגן העדן לגלות את סודות התורה לרבי שמעון ולחבריו.
מנהגים שונים הקשורים בספר 
יש מנהג ללמוד ולקרוא את ספר תקוני הזוהר בחודש אלול ובימים הנוראים (מערב ראש חודש אלול ועד יום הכפורים), שכן ע"פ המקובלים (ביניהם המהר"ם פאפירש, האר"י והרב פנחס רפאל די סיגורה), וספרי חסידות רבים, ספר תקוני הזוהר מתקן את הנפש ומטהר את הגוף והנשמה. כמו כן, ע"פ המסורת בימים אלו הנקראים ימי תשובה, התיקון של המעשים גדול יותר.

בספרים המודפסים קיימת חלוקה לפי ימי החודש. לפי חלוקה זו, בימים מסוימים קוראים מעט ובאחרים הרבה, אך היא אינה מחייבת. מקובל להתחיל בראש חדש אלול ולסיים ביום כיפור את שבעים התיקונים.