מה מברכים על גלידה ?? מושגים ביהדות לילדים וגם להורים / אורי אורבך

מָה הַכְּלָל הֲכִי חָשׁוּב בַּתּוֹרָה? לְמִי סוֹלְחִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה? מָה עוֹשֶׂה חֲמוֹר עַל קִיר בֵּית הַכְּנֶסֶת? וְאֵיזוֹ בְּרָכָה מְבָרְכִים לִפְנֵי שֶׁאוֹכְלִים צִ'יפְּס? אוֹ שׁוֹקוֹלָד? אוֹ גְּלִידָה?

רֻבֵּנוּ מַכִּירִים כַּמָּה מֵהַמִּצְווֹת וּמֵהַתְּפִלּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת, כְּמוֹ שְׁמִירָה עַל כַּשְׁרוּת וּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", אֲבָל אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים לא פַּעַם בְּכָאֵלֶּה שֶׁאֵינָן מֻכָּרוֹת לָנוּ אוֹ שֶׁאָנוּ לא מַמָּשׁ מְבִינִים אֶת מְקוֹרָן. "מָה מְבָרְכִים עַל גְּלִידָה?" מַצִּיעַ לִילָדִים (וְגַם לְהוֹרִים) תְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹת עַל עִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת וּמִנְהָגֶיהָ, לְצַד סִפּוּרִים, הֶסְבֵּרִים, חִידוֹת וּבְדִיחוֹת.

הַסֵפֶר הוּא  פְּרוֹיֶקְט יִחוּדִי מִסּוּגוֹ בְּעִבְרִית, פְּרִי עֲבוֹדָה שֶׁל שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, בְּיָזְמַת הוֹצָאַת "אֲחֻזַּת בַּיִת". 13 פְּרָקִים יֵש בַּסֵּפֶר וְהֵם מְחֻלָּקִים לְנּוֹשְׂאִים מֶרְכָּזִיִּים, בָּהֶם: עִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת, אֱלוֹהִים, חַגִּים, תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, הַמִּשְׁפָּחָה, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַתָּנָ"ךְ, בֵּית הַכְּנֶסֶת, אוכֶל, הַבַּיִת וכַּשְׁרוּת.

יְלָדִים חִלּוֹנִים, מָסָרְתִּיִּים וְדָתִיִּים – כֻּלָּם יִמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הַגָּדוֹל וְהַמְּשַׁעֲשֵׁעַ הַזֶּה עֻבְדּוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁיַּעֲשִׁירוּ אֶת עוֹלָמָם וְיַקְנוּ לָהֶם יֶדַע בְּסִיסִי עַל דָּתָם וְעַל תַּרְבּוּתָם.

אוּרִי אוֹרְבָּךְ הִתְגַּיֵּס לִמְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, וְאֶת הֶסְבֵּרָיו וְסִפּוּרָיו הַמַּחְכִּימִים וְהַמְּרַתְּקִים מְלַוִּים אִיּוּרֶיהָ שֶׁל הָאָמָּנִית יַעֲרָה בּוּכְמָן.

148 עמ'
כריכה קשה

הָרַב וְצַלַּחַת הָאִטְרִיּוֹת
רַב גָּדוֹל אֶחָד הִגִּיעַ לִסְעוּדָה בְּבֵיתוֹ הַמְּפֹאָר שֶׁל הַגְּבִיר, שֶׁהוּא הָאִישׁ הֲכִי עָשִׁיר בָּעֲיָרָה. מִיָּד הֵנִיחוּ כַּף מְלֵאָה אִטְרִיּוֹת בְּצַלַּחְתּוֹ שֶׁל הָרַב. טָעַם הָרַב מְעַט מֵהָאִטְרִיּוֹת וְחִיּוּךְ גָּדוֹל הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. בְּלִי לְחַכּוֹת לְתוֹרוֹ, נָטַל אֶת הַכַּף לְיָדָיו וּמִלֵּא אוֹתָהּ שׁוּב בַּעֲרֵמַת הָאִטְרִיּוֹת וְהֶעֱמִיס כַּף גְּדוּשָׁה לְתוֹךְ הַמָּרָק.
הַחֲסִידִים הָיוּ נְבוּכִים: כָּךְ לֹא מִתְנַהֵג אָדָם מְנֻמָּס, וְעוֹד רַב גָּדוֹל וְחָשׁוּב! אֲבָל הָרַב הֶעֱמִיס וּבָלַע, הֶעֱמִיס וּבָלַס, וְלֹא הוֹתִיר וְלוּ אִטְרִיָּה אַחַת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. עַכְשָׁו הַחֲסִידִים כְּבָר הָיוּ מַמָּשׁ מְבֻיָּשִׁים.
וְאָז, עִם בּוֹא הַמָּנָה הַשְּׁנִיָּה וְעַד לְסוֹף הַסְּעוּדָה הִתְנַהֵג הָרַב כְּאָדָם מְנֻמָּס וּמְכֻבָּד. אִישׁ לֹא הֵבִין מַדּוּעַ נָהַג הָרַב כָּךְ קֹדֶם לָכֵן, וְאִישׁ גַּם לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל.
כַּעֲבֹר שָׁנִים, כְּשֶׁנָּטָה הָרַב לָמוּת, הִתְאַסְּפוּ קְרוֹבָיו סְבִיב מִטָּתוֹ.
הֵרִים הָרַב לְרֶגַע אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: "בָּנַי הַיְּקָרִים, וַדַּאי זוֹכְרִים אַתֶּם אֶת הָאֲרוּחָה הַהִיא מִלִּפְנֵי הַרְבֵּה-הַרְבֵּה שָׁנִים..."
אִישׁ לֹא הֵשִׁיב, אֲבָל כֻּלָּם יָדְעוּ עַל מָה מְדֻבָּר.
"וּבְכֵן," הִמְשִׁיךְ הָרַב, "מִיָּד כְּשֶׁטָּעַמְתִּי מֵהָאִטְרִיּוֹת, חַשְׁתִּי כִּי טַעֲמָן מָלוּחַ מְאוֹד. יָדַעְתִּי כִּי אִם הַגְּבִיר וְהָאוֹרְחִים יִטְעֲמוּ מֵהָאִטְרִיּוֹת הַמְּלוּחוֹת – תִּגָּרֵם לַגְּבִיר בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, וְהוּא לֹא יְהַסֵּס לְפַטֵּר אֶת הַמְּבַשֶּׁלֶת הָאֻמְלָלָה שֶׁטָּעֲתָה וּבָזְקָה יוֹתֵר מִדַּי מֶלַח. בּוֹ בַּמָּקוֹם הֶחְלַטְתִּי שֶׁמּוּטָב שֶׁאֶתְבַּזֶּה אֲנִי מִשֶּׁתִּתְבַּזֶּה אוֹתָהּ אִשָּׁה וְתֻשְׁלַךְ מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר. זוֹ הַסִּבָּה, חֲסִידִים אֲהוּבִים, לַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלִּי אָז. וְעַתָּה, לִפְנֵי מוֹתִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַתְכֶם עַל שֶׁגָּרַמְתִּי לָכֶם בּוּשָׁה. אֲבָל כְּבוֹדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְבַשֶּׁלֶת הָיָה יָקָר בְּעֵינַי." אָמַר וְעָצַם אֶת עֵינָיו. וְהַסִּפּוּר הָפַךְ לְדֻגְמָה וּלְמָשָׁל עַל הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ יֵשׁ לִנְהֹג אִישׁ בְּזוּלָתוֹ.

הַאִם אִמָּא הִיא חֲבֵרָה שֶׁלְּךָ?
מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים הִיא הַמִּצְוָה הַחֲמִישִׁית בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". גַּם כְּשֶׁהַיֶּלֶד נִהְיֶה אָדָם מְבֻגָּר, הוּא מְחֻיָּב בִּכְבוֹד הוֹרָיו. לֹא אוֹמְרִים לְאַבָּא: "אֵיזֶה שְׁטוּיוֹת אָמַרְתָּ!" וְגַם לֹא אוֹמְרִים לְאִמָּא: "אַתְּ רוֹאָה שֶׁאֲנִי צָדַקְתִּי וְאַתְּ לֹא?" הַיַּחַס לַהוֹרִים הוּא יַחַס שֶׁל כָּבוֹד. לֹא קוֹרְאִים לָהֶם בִּשְׁמָם הַפְּרָטִי, אֶלָּא "אַבָּא" אוֹ "אִמָּא". כָּל יֶלֶד שׁוֹמֵעַ לִפְעָמִים אֶת הַנְּזִיפָה הַזֹּאת מֵאִמָּא: "אֲנִי לֹא חֲבֵרָה שֶׁלְּךָ! אֲנִי אִמָּא שֶׁלְּךָ!" לֹא אוֹמְרִים עַל אַבָּא "הוּא" וְעַל אִמָּא "הִיא". הֵם לֹא אֲנָשִׁים זָרִים. מִי שֶׁמְּכַבֵּד אֶת הוֹרָיו, יֵשׁ סִכּוּי רַב שֶׁגַּם יְלָדָיו יְכַבְּדוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא יִהְיֶה מְבֻגָּר, כִּי הֵם יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ וְיִקְּחוּ מִמֶּנּוּ דֻּגְמָה. עַל פִּי הַמְּקוֹרוֹת "שְׁלוֹשָׁה שֻׁתָּפִים יֵשׁ בָּאָדָם": אָבִיו, אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (אֱלוֹהִים) שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה. כְּשֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו, אֱלוֹהִים אוֹמֵר שֶׁזֶּה כְּאִלּוּ כִּבְּדוּ גַּם אוֹתוֹ וּכְאִלּוּ הוּא גָּר יַחַד אִתָּם.