ספר ערבי נחל המפואר  / רבי  דוד שלמה אייבשיץ.
הוצאת מיר

הוצאה חדשה, באותיות מאירות עיניים ובפיסוק מחודש תוך הגהה מדוקדקת ותיקונים רבים, בתוספת מראי מקומות. 
ספר 'ערבי נחל' הינו ספר דרשות חסידיות על סדר חמישה חומשי תורה.
כהשלמה לספר ההלכות 'לבושי שרד' , כתב  רני שלמה דוד אייבשיץ את הספר' ערבי נחל' . הספר מושתת על יסודות החסידות שחידש הבעל שם טוב שדבריו ודברי תלמידיו מצוטטים בספר רבות. הספר בנוי בדרושים ארוכים על סדר פרשיות התורה.
מבנה הדרושים כמעט אחיד. בפתיחה מוצגים קושיות בהבנת המקראות, לאחריהם באים הקדמות המיוסדות על יסודי פנימיות התורה מתורת החסידות שלובים באמרי חז"ל ומדרשים, בהמשך מובאים דברי מוסר רשפי אש המעוררים כל לב, ולאחר הצעת ההקדמות והלקחים, מיושבים על פי הם כל הקושיות שהובאו בפתיחה.
רבי דוד שלמה נולד בעיר אוז'רין לרבי ירחמיאל אייבשיץ, בסביבות שנת תקט"ו. בצעירותו נודע כעילוי. רבי מאיר מרגליות רב הערים אוסטראה ולבוב, האיץ בבן אחיו רבי יחיאל מיכל מרגליות רבה של לשקוביץ   לקחתו לחתן עבור בתו.
כבן עשרים ויותר, התבקש לבוא לקהילת נדבורנא, שבה התמנה ראש ישיבה והעמיד תלמידים רבים. באותה תקופה החל לעסוק בפרישות, בתעניות וסיגופים, וביותר בתעניות חלום.

עוד בטרם מלאו לו עשרים ושבע שנים, החל להעלות את חידושיו על הכתב במטרה להוציאם לאור. בכתביו עסק בתלמוד ובפסקי הלכה, לצד עיון מעמיק בקבלה שבה הגיע להשגים ניכרים. פרי ביכוריו הוא החיבור "מגילת סתרים", ספר מוסר וביאור על פרק הראשון שבתהילים. ספרו השני, הוא הספר "משוש כל המתאבלים", שנכתב בשנת תקמ"ג, פירוש על מגילת איכה, ובו שני חלקי ביאור: האחד "משוש" – בדרך שמחה ונחמה, והשני "המתאבלים" – בדרך יגון ואנחה. בשער הספר הוקדם שיר תהילה, שבו רמז את שמו ושם אביו. את כתב היד, העתיק רבי משה בן רבי יקותיאל מנעמירוב וסידרו לדפוס. כתב היד היה גנוז במשך מאתיים שנה, עד שבשנת תשמ"ט נמצא ונדפס בירושלים.

באותו פרק נבחר לכהן ברבנות קהילת חורוסקוב (עיר בגליציה, בין הוסיאטין וקופיצ'נה). בבואו, החלה הקהילה היהודית להתייסד ולהתמסד, ובהשפעתו אף הוקם בה בית עלמין, וכל צרכיה תוקנו על הצד היותר טוב. אף עמד בראשות 'חבורה קדושה' שחבריה הוסמכו לפקח על ענייני העיר. (גם לאחר שעזב את העיר, המשיך לסייע לניהולה, ואף חתם על הסכם בחירות לצד רבי יוסף חיים יעבץ מקופישטניץ.

מחורוסקוב עבר לכהן ברבנות בודזאנוב, שבה עשה לכל הפחות עשר שנים. לחם ברוחות השכלה שהחלו לנשב בקהילה והירבה לייסר את בני הקהל בדרשות חוצבי להבות. בספרו ערבי נחל נדפסו כמה פלפולים ארוכים שאותם נשא בפני בני הקהילה. בני הקהילה, הפכו להיות לו מעריצים מושבעים, אלו אף סיפרו אודותיו שזכה לגילוי אליהו הנביא. [בבודזאנוב, נקשר בו תלמידו המובהק רבי אריה ליב מרגליות, שלימים, טיפל בכתביו והוציאם לאור בהידור].

מבודזאנוב הגליצייאנית, עקר לסורוקה שבמחוז בסרביה, ובכך היה לאחד מראשוני נושאי דגל החסידות במחוז רומניה. ככל הנראה, היה רד"ש הרב הראשון בעיר, הוא שקוממה וייסד את ענייני היהדות בה. שם העיר נקרא עליו, שכונה בפי כל: "הרב מסורקה".

עם התיישבותו בסורוקה, החל בפעולות לרומם את קרן התורה בעיר ולהרבות בה תלמידי חכמים שוקדים על דלתי תורה. הקים ישיבה לתלמידים, אותה ישיבה הייתה הראשונה במחוז בסרביה כולו, ומכל קצוי המדינה החלו נוהרים תלמידים מצוינים לפתחה .

  (ויקיפדיה).