ספר זכרון זאת / הרב יעקב יצחק הלוי הורוויץ החוזה מלובלין
פאר מקדושים.
חידושי תורה וחסידות על סדר פרשיות השבוע.
הספר השלישי משלשת ספריו של החוזה מלובלין. ספר ה"דברי אמת" הדפס בשנת תקע"ח ע"י נכדו ראשון מבין שלושת הספרים אולם כאמור הוא נכתב אחרון.
מוגה מחדש בניקוד ובפיסוק מלא ללא ראשי - תיבות.
ציונים ומראי מקומות, מקורות והשוואות.
כותרות צד בשולי הקטעים
הערות וציונים.
פנינים והדרכות מעשיות לפי נושאים
פניני ה"דברי אמת"
מפתחות מפורטים לפי נושאים בסדר א-ב
ועוד מעלות רבות המסייעות להבנת דברי רבינו זיע''א
644 עמ'
מתוך וויקפדיה
בי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, המכונה החוזה מלובלין (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 9 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18. נודע כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא "החוזה".
החוזה מלובלין גיבש שיטה עיונית מקורית סביב תורת הצדיק אותה למד ממוריו המגיד ר' דב בער ממזריטש ור' אלימלך מליז'נסק, אך הוסיף עליה ממדים חדשים והעמיק בה מניסיונו המעשי בהנהגת עדה בגליציה מאז שנות השמונים של המאה השמונה עשרה. בספריו "זאת זיכרון", "זיכרון זאת", ו"דברי אמת" הכתובים בחלקם כאוטוביוגרפיה, פרש את לבטיו בהנהגת הציבור ואת מחשבותיו אודות יסודות המחשבה המיסטית שההנהגה הצדיקית נשענת עליה.
דרכו בחסידות פנתה בעיקר אל השכבות העממיות. הוא הדגיש כי על ההמון להיות נאמן ודבוק בצדיקיו, לציית להם ולתמוך בהם. במקביל, תפקידו של האדמו"ר כמשפיע רווחה חומרית היה מרכזי בראיית עולם זו, עד כדי כך שעוני נחשב כסימן לאי-נחת מהבורא, והחסידים יכלו להגיע לתכליתם הרוחנית כמעט רק על ידי דבקות בצדיק. דרכו זו קוממה עליו מבקרים, כולל נאמנו "היהודי הקדוש", שייצג לבסוף גישה הפוכה בתכלית.
שמו וזכרו נערצים בעיקר בחסידויות פולין וגליציה שיצאו בעיקר מתלמידיו, ומכונה בהן: "הרבי מלובלין"
