דף הבית >> תנ"ך - מקראות גדולות, חוק לישראל,חומשים, פרשנים, פרשת השבוע, מדרשים >> פירושים בני זמנינו >> אמנות כפרשנות פרשת השבוע בראי האמנות חלק א/ יעל מאלי
 
שם המוצר/פריט:אמנות כפרשנות פרשת השבוע בראי האמנות חלק א/ יעל מאלי
מחיר מחירון:₪118.00
המחיר שלנו:₪65.00
מע"מ:כולל מע"מ
(קיימת אפשרות לאיסוף עצמי ללא תשלום נוסף)
זמן אספקה:7 ימי עסקים
שם היצרן:ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הוסף לסל 


מידע נוסף
אמנות כפרשנות פרשת השבוע בראי האמנות חלק א/ יעל מאלי          

הספר אמנות כפרשנות  על חומשים ושמות הוא הראשון בסדרת הספרים שתעיין בפרשות השבוע ובמועדי ישראל בראי האמנות.
המחברת יעל מאלי, מכהנת כראש חטיבת האמנות במכללת אפרתה בירושלים ובעלת ואר שני הביסטוריה של עם ישראל ובתולדות האמנות
 

 

חלק פרק מתוך הספר אמנות כפרשנות. התפרסם בעיתון מקור ראשון
גרש האמה הזאת | יעל מאלי

            
השם הגר הוא שם די נפוץ בימינו, והורים קוראים לבתם בשם זה מסיבות מגוונות. הזדהות עם האמה המעונה תחת גבירתה מבטאת מחאה חברתית ומעמדית על עוולות הנעשות בימינו, ולעתים גם עמדה פוליטית. שם זה עשוי גם לרמז על השקפה דתית, על רצון להכניס רוח מדברית פורקת עול אל התרבות היהודית כבדת הראש, או על הזדהות עם דמויות "דחויות" במסורת האורתודוקסית. לעתים הסבתא "שרה" מונצחת באמצעות שדרוג עדכני ומהופך בדמות השם "הגר" המצטלצל צעיר וקל. האם כל אלו חשבו על כך שהגר היא האישה הראשונה במקרא שזוכה להתגלות של מלאכים? ואולי אין צורך להטעין את השם במשמעויות כבדות משקל. אולי יש הורים הבוחרים בשם זה פשוט משום שהוא בעל צליל נעים, ומשום שהוא מזכיר להם אישה יפה, מרדנית וחופשית ברוחה.

הפנים המגוונים שמייצגת הגר והסיפור הדרמטי של גירושה הפכו את דמותה למוקד של יצירות אמנות רבות. מהולנד של המאה ה־17 ידועות כיום למעלה ממאה יצירות כאלו שנוצרו בחוגו של רמברנדט. מדוע אמנים כה רבים בחרו לתאר את גירוש הגר? במחקר נדרשו לשאלה זו והציעו תשובות שונות. כשהתשובות רבות, מסתבר שהשאלה חזקה יותר מהתשובה. במאמר זה נבחן שתי תמונות שצוירו באותה שנה, וכל אחת מהן מציעה פרשנות אמנותית שונה לסיפור הגירוש.

הבית שייך לשרה

הסיבה הפשוטה לבחירה החוזרת לצייר את סצנת הגירוש נעוצה, כפי הנראה, בכך שזהו סיפור המאפשר כר נפלא לתיאור דילמה משפחתית של גבר פטריארכלי "הנקרע" בין שתי נשים הרבות ביניהן. האמנים בתקופת הבארוק אהבו לתאר סיפורים אנושיים שמטרתם להפתיע ולרגש את הצופה. היצירות היו מיועדות ברובן להיתלות בבתיהם של בורגנים עשירים ולהתאים לטעמם.

האמנים הרבו לתאר סצנות מקראיות גם משום שההזדהות של ההולנדים הקלוויניסטים (זרם פרוטסטנטי) עם סיפורי התנ"ך הייתה כה גדולה, עד שהם ראו בסיפור התנ"כי השתקפות של חייהם. בשונה מהתפיסה הקתולית הם לא ראו את סיפורי התנ"ך כפרהפיגורציה לברית החדשה (סיפורים המרמזים על קורות ישו ומטרימים אותם) אלא ייחסו להם קדושה עצמית, ומצאו בכל סיפור מקראי עדות להשגחת הא־ל. סיפור הגירוש מתאר את קיום צו הא־ל וסופו – הצלת הגר וישמעאל: "כִּי שָׁמַע אֱ־לֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם".

תיאורי גירוש הגר מגוונים באופיים. לעתים הגיבור הראשי הוא אברהם, ולעתים זוהי הגר. פעמים רבות הגירוש נראה כמו שילוח לחופשי. השניוּת הזו תואמת את הכתוב, המבחין בין דרישת הגירוש של שרה: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ" לבין מעשה השילוח של אברהם: “וַיְשַׁלְּחֶהָ“. אף שמפשט הכתובים עולה ששרה ויצחק לא היו עדים למעשה השילוח, אמנים רבים כוללים בתיאוריהם את שרה, ואחדים גם את יצחק. כך הם מדגישים את הדילמה העומדת לפני אברהם: “וַיֵּרַע הַדָבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ“, לעומת ציווי הא־ל: “כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ“. שרה מתוארת לרוב מאחורי גבו של אברהם ומעליו, כמבטאת מעין “אני עליון“ שלו.

חבריאל מטסו (1629־1667) מליידן שבהולנד היה צייר מעולה של חיי יום־יום, ותמונותיו נמכרו היטב. את “גירוש הגר“ צייר בשנות העשרים המוקדמות של חייו. בתמונה מלאת התנועה וההבעה נראה אברהם דוחף את הגר מתוך הבית החוצה. רגלי אברהם נטועות על המפתן. רגלי הגר, לעומת זאת, מבטאות את השינוי העומד לחול בחייה; רגלה השמאלית עדיין נוגעת בקצה המדרגה (כנראה בהשראת התחריט המפורסם של רמברנדט המתאר את גירוש הגר) וכמעט דורכת על רגלו של אברהם. רגלה הימנית מונחת כבר מחוץ לבית. על רקע היצירה בעלת האופי המונוכרומטי הכהה, בולטת מאוד הגר בשמלתה האדומה והפרובוקטיבית.
אמנות כפרשנות יעל מאלי
                                                                                                חבריאל מטסו, גירוש הגר, 1650       
  
ספרה של יעל מאלי מעלה על נס את חשיבותו של ספר הספרים כמקור השראה מרכזי לאמנים למן שלהי העת העתיקה ואילך. יצירות מופת אהובות פרי מכחולם של גדולי האמנים בתרבות המערב, לצד יצירות עממיות מהתרבות היהודית בעבר ועבודות של אמנים ישראלים בני זמננו, נוצרו בעקבות הסיפורים והרעיונות המופיעים בין דפיו. יצירות האמנות משקפות, כפי שמודגם בספר שלפנינו, את פרשנותם והבנתם של האמנים את היצירה המקראית והרעיונות הדתיים־פרשניים של החברה והזמן בהם כל אחד מהם פעל. מרתק לגלות עד כמה חבויה ביצירות העבר של אמנים נוצרים, לעתים שלא מדעת, מסורת פרשנית הקרובה או נסמכת למסורת יהודית, ולעתים גם בהקבלות מאלפות לאמנות של קהילות ישראל ויחסי הגומלין התרבותיים־אמנותיים ששררו בינה לבין זו של שכנותיה. -  פרופ' שלום צבר חוקר ומרצה לאמנות ופולקלור יהודי והשוואת האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקיד הפרשנות המדרשית היה מאז ומעולם להאיר נקודת מבט שנעלמה מעיני המתבוננים. הקושי הגדול בהבנת פרשנות מדרשית, מילולית או ויזואלית, הוא ביכולת החדירה של המתבונן והלומד לעולמו הכמוס של היוצר. ספרה של יעל מאלי הוא הסרת הפרגוד והדרכת המתבונן אל אותם חדרים כמוסים שדרכם מקבלת התורה הארה פרשנית חדשה.   הרב ד"ר בני לאו

  
מוצרים קשורים

אמנות כפרשנות - מועדי ישראל בראי האמנות / יעל מאלי

אמנות כפרשנות - מועדי ישראל בראי האמנות / יעל מאלי
מחיר 76.00
אמנות כפרשנות - מועדי ישראל בראי האמנות / יעל מאלי
מידע נוסף הוסף לסל

אמנות כפרשנות חלק שני - ויקרא במדבר דברים / יעל מאלי

אמנות כפרשנות חלק שני - ויקרא במדבר דברים / יעל מאלי
מחיר 65.00
אמנות כפרשנות חלק שני - ויקרא במדבר דברים / יעל מאלי
מידע נוסף הוסף לסל