העקבות של גדי ספר קומיקס צבעוני
עריכה: | עדינה אמתי איורים: מושיק גולסט\

ספר קומיקס צבעוני ומרתק  המתאר את ספורו המעורר השראה של רס"ן גדי מרשה הי"ד , שעלה מאתיופיה והיה קצין הגששים היהודי הראשון בצה"ל. נפל בפעילות מבצעית בעזה בשנת 2000, נר אחרון של חנוכה.
זהו סיפורו של גדי מרשה בן השבע, היוצא למסע עם כל משפחתו לעבר חלומם הגדול- ציון וירושלים. אך הדרך מאתיופיה לארץ ישראל לא פשוטה, ומלאה תלאות והרפתקאות.
הצטרפו אל גדי במסעו וגלו כיצד הפך מילד צעיר וסקרן לקצין הגששים היהודי הראשון, וכשתלכו בעקבותיו תלמדו דברים רבים על התמדה, נחישות, אהבה בלתי מנוצחת לארץ ישראל וגם טיפים מרתקים לגשש המתחיל.
זהו ספר זיכרון לא שגרתי, קומיקס צבעוני, חי ומרגש המנציח את זכרו של רב סרן גדי מרשה ז"ל אשר נפל על משמרתו בחבל עזה ודמותו ממשיכה להאיר ולהתוות לנו את הדרך. 
לצפיה בעמודים לדוגמא לחץ כאן

 קורות חיים:
סרן גדי מרשה הי"ד, בוגר ישיבת "אחוזת יעקב" (שנת תש"ן), היה הקצין הישראלי הראשון ממוצא אתיופי באחד מהיחידות המובחרות בצה"ל, הגששים.   גדי נהרג בפיצוץ מטען במחסום סופה שברצועת עזה, יחד עם חבלן משמר הגבול יונתן ורמולן הי"ד. גדי ז"ל היה בן שלושים במותו. 
סרן גדי מרשה ז"ל עלה לארץ מאתיופיה עם בני משפחתו לפני עשרים שנה, והתיישב בקרית ארבע . בישיבת "אחוזת יעקב", הוא לא היה אחד מן החבורה - הוא היה הארי שבחבורה, למרות אישיותו השקטה ולמרות רצונו להיחבא אל הכלים, חבריו של גדי ראו אותו מנהיג הכיתה. הוא הצטיין בלימודיו והיה לאות ולמופת לתלמידים הצעירים ממנו, ולא רק לבני עדתו.
בשנת תש"ן, גדי התגייס לצבא והתנדב ליחידת הגששים. את קורס הקצינים הוא עבר בהצלחה ואז חזר ליחידתו ותפס פיקוד. הוא היה היהודי היחידי ביחידה, כל היתר היו בדואים. חייליו העריכו אותו וכיבדו אותו, וסימן לכך הוא ששבוע אחרי הפיגוע, החיילים בטלו חגיגת חג דתי חשוב לאות אבל על מיתתו כפי שהסביר אחד מחייליו, גדי תמיד הראה שהוא הולך יחד עם חייליו ומכבדם. בחודש רמאדאן, כשהחיילים היו בצום יומי, גדי אף פעם לא אכל או שתה בנוכחותם. בלילות, הוא ישב איתם והכין להם קפה. חייל, גשש ומפקד מצטיין, כל החיילים ששרתו תחת פיקודו אהבו אותו וכבדו אותו.
שבוע לפני האירוע הטרגי שהסתיים במיתתו, גדי התראיין ל"ידיעות אחרונות". וכך הוא התבטא: "המשאלה שלי היא שנעבור את המצב בו אנחנו נמצאים בשלום, בלי שלכוחותינו יהיו פגועים, ושישרור שלום אמיתי. אני מרגיש מצוין וגאה להיות חלק מהמערכת ברגעים הקשים האלו. כשהמצב קשה, אני אישית מרגיש טוב מאוד. אני גאה במה שאני עושה. אם אנחנו לא נעשה זאת, אין מישהו אחר שיקום ויגן על המדינה. התחום שאני נמצא בו הוא מאוד חשוב. זו עבודת קודש. המשימות מאוד מורכבות ואתה עלול למצוא את עצמך בסכנת חיים. הדרך להגיד תודה למדינה זה לשרת בצבא. מי שלובש מדים לוקח את הסיכון כחלק מהחיים".