דמדומי המלוכה - ביקורת ספר "שלהי קיץ"

הדר עזרן , י"ד בטבת תשע"ז 12/01/17 13:05

ב'שלהי קיץ' נדמה שהדסה קלוש העמידה רף גבוה יותר מספרה הקודם, 'עד שינוסו הצללים', ועד העמוד האחרון לא הרפתה מכתיבה גבוהה ומעלילה מורכבת ומפתיעה.

הספר מצליח לגעת בתקופה היסטורית שכוּחה בצורה מעניינת ומאתגרת. קוראים רבים יכולים למצוא בו את סגנונם, מכיוון שהוא משלב ידע היסטורי יחד עם מורכבות פסיכולוגית ותיאורי נוף מרהיבים.

'שלהי קיץ' מתרחש בימיה האחרונים של מלכות ישראל, מימות צאצאי המלך יהוא בן נמשי ועד הושע בן אלה, המלך האחרון. בממלכה הצפונית, מרובת האלילים, חיה משפחה גלילית בעלת אופי קצת שונה. בכפיפה אחת דרות שתי נשים שנואות זו לזו - שולמית בת יהודה המחזיקה באמונה בא‑ל אחד, וצרויה מממלכת ישראל שעובדת לבעל ולאשרה בכל עת. לאחת יש ילדים ולשנייה ציפייה ארוכה ובלתי ממומשת. שתיהן נושאות עיניים לבעל המנהיגותי והאציל – אדוניה, שגם לו עבר מסובך ובלתי פתיר עם ארמון המלוכה שבשומרון. החיים בסבך המשפחתי מלאי מהמורות ואתגרים, ונראה שקלוש לא הלכה על הכיוון הצפוי והידוע, אלא אתגרה את עצמה ואת הקורא בבניית דמויות שיש בהן עומקים רגשיים ונפשיים.

מלבד הסיפור המשפחתי שתופס נפח חשוב בעלילה, הספר מביא באופן אמין ומפורט גם את שקיעתה ההדרגתית של מלכות ישראל, ואת סיפורם העצוב של השבטים שלא זכו להמשיך את גחלת העם. העבודה הזרה מתוארת כחלק בלתי נפרד מהחיים בממלכה הצפונית, והחורבן ממשמש ובא. זהו ספר על חיים בצל סכנה אך גם על אמונה יוקדת ואהבה איתנה. יותר מכול זהו סיפור שמצליח לסחוף את הקורא לעולם אחר, קסום ומסתורי, שיש לו חשיבות גדולה בהיסטוריה שלנו.