'ספר הבריאה' – רבי נתן מעזה
מהדורה מדעית וניתוח: ליאור הולצר
576 עמודים.
ספר הבריאה', אשר נכתב בשנת 1670 על ידי אברהם נתן בנימין בן אלישע חיים אשכנזי, המכונה נתן העזתי הוא רבי נתן מעזה, הוא ספר הקבלה המרכזי של התנועה השבתאית. בספר זה מנוסחת בצורה המלאה ביותר התיאולוגיה הקבלית המיוחדת המבקשת לשים טעם עמוק למצוות ההלכה, וכן להצדיק בכלי הקבלה הלוריאנית את התאסלמותו של שבתי צבי.
---
ספר זה הועתק במספר כתבי-יד אשר שרדו ומצאו את דרכם למקומות רבים, עד אשר לבסוף אסף אותם פרופ' חיים וירשובסקי ז"ל בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, באוניברסיטה העברית בירושלים. וירשובסקי החל מפעל של עריכה מדעית של החיבור ואף פרסם חלק קטן ממנו, אולם צוק העיתים מנע ממנו מלסיים את המפעל הגדול והוא נקרא ללמד בישיבה של מעלה. כעת, מוגשת לקורא המהדורה המלאה, מלווה במחקר שיטתי מקיף. המחקר מוגש בנפרד מהטקסט המקורי. באופן זה, קורא אשר יבקש לקרוא את הטקסט ללא הניתוח יוכל לעשות זאת בנקל, אולם אם יבקש להתעמק במחקר עצמו יוכל להוסיף על ידיעותיו.
---
לא בכל יום מזדמנת הזכות הגדולה להשיב ספר אבוד לארון הספרים היהודי, ודאי לא של אחד מגדולי הרבנים היהודיים של הדורות האחרונים, קל וחומר לא של דמות הלכתית בקנה המידה של רבי נתן מעזה. לפנינו טקסט אשר אין שני לו ברחבי הספרות העברית, הרבנית והמשיחית. זהו החיבור המרכזי של התנועה השבתאית לאחר התאסלמות שבתי צבי. חיבור אשר נכתב על ידי מחולל התנועה, רבי נתן מעזה. כידוע, רבי נתן הוחזק כנביא על ידי גדולי ישראל של זמנו והיה מאלו שקבעו את שבתי צבי כמשיח. הוא אשר נתן טעם עמוק להתאסלמותו והוא אשר ביקש למנוע התאסלמות המונית.
---
על מנת לדעת בוודאות כי נוכל לומר למחברו 'אחינו אתה', ראוי שנתבונן בספר חדש-ישן זה מכל זווית אפשרית. ייחודו של הטקסט, מורכבותו, אורכו ומשמעותו, יצרו אתגרים רבים הן ברמה הפילולוגית-טכנית והן ברמת הניתוח הסמנטי. כמו כן, יש להתחשב בבעייתיות החברתית המתלווה אל התנועה השבתאית מכוח הויכוחים שהתלהטו מספר דורות לאחר התאסלמותו של שבתי צבי. בעניין זה, ניתן לראות את 'ספר הבריאה' כחיבור אשר נותן טעם עמוק ל'מעשים הזרים' של שבתי צבי באמצעות שיטתו ההיפר-נומית של האר"י מצפת. קרי, הקבלה הלוריאנית המקדשת את ההלכה היהודית בצורה שלא משתמעת לשתי פנים היא שיטת הדיון המרכזית בחיבור שלפנינו. נראה כי המשכיות המסורת היהודית לאחר המשבר היא הסיבה המרכזית אשר הניעה את רבי נתן לכתוב חיבור עצום זה. קרי, הרצון להעניק משמעות קבלית עמוקה למצוות ההלכה לנוכח מציאות היסטורית משתנה עומד בלב החיבור.
---
העניין השבתאי הוא גדול ונכבד בתולדות עם-ישראל. על כן, כאשר מתפרסמת תעודה שבתאית חדשה עלינו לשאול את עצמינו כיצד דבר פרסומה ישפיע על דברים שכבר נודע לנו מפרסומים קודמים. בדרך כלל, אנשים שקראו דברים קודמים ומשווים אותם למידע חדש בונים בתוך עצמם 'חזית סירוב', מתוך ההנחה שחובת ההוכחה של דבר החידוש חייבת מתוך הקיים, כאילו שניתן ללמוד על הבלתי-נודע מתוך הנודע. הבעייתיות המוצגת כאן ברורה, באופן זה לא מתווסף מידע חדש ולא מתרחשת למידה. כל שקורה הוא ערבוב מידע קיים בתבנית שונה במקצת, במקרה הטוב. עם כל זאת, מדי פעם, מתפרסמת תעודה חדשה חשובה עד כדי כך, שהיא מחייבת שידוד מערכות לכל הידע הקיים לנו קודם. בדרך כלל, אנשים שאמונים על שימור הידע לא מתלהבים מהופעתו של מחקר חדש אשר מערער את המערכת שהם מוקירים כל כך. מכאן, בפרסום של תעודה שכזאת, אם נרצה שהידע החדש יקלט בצורה נאותה אצל בעלי תפקידים שכאלה, עלינו להציג בצורה מפורטת מה אנחנו משאירים ומה אנחנו חושבים מחדש. הרי יתכן כי 'ספר הבריאה' יביא אותנו לחשוב מחדש על כל התנועה השבתאית בכללותה. זהו הלא חיבור יסוד של מחולל התנועה מיד לאחר ההמרה. אנו עתידים לראות, ש'ספר הבריאה' יביא כל קורא אשר עיניו בראשו להכרה המובחנת והברורה שזהו ספר קבלה הממשיך בצורה נאמנה את הנאמר בכתבי האר"י. קרי, החיבור הינו המשך ישיר, ויש אשר ירחיקו ויאמרו גולת הכותרת, של הקורפוס הלוריאני. באופן זה ניתן גם להיווכח שתורת ישראל, ההלכה היהודית וטובת האומה בעת משבר עמדה ללא ספק מול עיני מחבר 'ספר הבריאה', רבי נתן מעזה, והוא אחד משלומי אמוני ישראל.
---
