נְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר. רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים…
מַהוּ הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּבֵית הֶעָלְמִין הָעַתִּיק בְּמָרוֹקוֹ?
אֵיךְ נִקְלְעוּ תַּרְיָג אֶל הַמִּנְהָרָה בַּעֲלַת הַחֶרֶב הַמִּסְתּוֹבֶבֶת?
מִי הֵם שְׁנֵי הַפָּעוֹטוֹת שֶׁנִּסְחֲפוּ אַל חוֹף יָמָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה סֶאוּטָה?
מֶה עָשׂוּ גַּ’מַאל וְעִיסָא בָּאַמְבּוּלַנְס הַחוֹנֶה בְּבֵית הַחוֹלִים?
וּלְאָן נֶעֶלְמָה סַבְתָּא אֲזוּלַאי?
הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָה הַסּוֹחֶפֶת שֶׁל ‘תַּרְיָג בְּתַעֲלוּמַת מָרוֹקוֹ’. בַּדֶּרֶךְ תִּפְגְּשׁוּ בְּקוֹרוֹת הָעָם הַיְּהוּדִי בְּמָרוֹקוֹ,
בְּסִפּוּרֵי צַדִּיקִים, בִּמְשָׁלִים וּבְמִדְרְשֵׁי חֲזַ”ל מַפְתִּיעִים.
