מפניני הי"ם - ניצוצות מתורת רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל 
כריכה קשה. 370 עמ'.
 עורכים יאיר חרל"פ ועמנואל הרונין 
מתוך כתבה בערוץ 7 על הספר.     

ספר מתנה חדש ומהודר: "מפניני הי"ם - ניצוצות מתורת רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל", בו קובצו כחמש מאות פנינים ופתגמים מרוממים ונוגעים ללב, שנשלו מעמקי תורתו של הי"ם
- הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל (תרמ"ב – תשי"ב).

כבר כמעט ארבעה עשורים שיאיר חרל"פ, נינו של הרב, רושם במחברתו ציטוטים מתורתו של סבו הגדול. במקביל, הרב עמנואל הרוניאן, דוקטורנט במחשבת ישראל,
ליקט גם כן במסגרת מחקרו משפטים נבחרים מכתבי הרב חרל"פ. יד ההשגחה שהפגישה בין השנים הולידה ספר מרתק ומרומם בו קובצו, עוצבו ולוקטו מבחר מפתגמי הרב חרל"פ .
פנינים אלו סודרו לפי נושאים כמו אהבה, אמונה, אחדות, גאולה, גבורה, הקשבה, חינוך, מידות, משפחה, נישואין, ציפיה לישועה, תשוקה, וכדומה.

החידוש המרכזי בספר הוא היקף החומרים, הליקוט והמציאה של הפתגמים והתורות השונות, העריכה, העיבוד הלשוני במקומות שהיה צריך, הסידור לפי נושאים
וכמובן ההגשה מאירת העיניים. הפנינים לוקטו מכל ספרי הרב המוכרים. בראשם סדרת 'מי מרום' בהוצאת ישיבת 'בית זבול' אותה ייסד הרב חרל"פ בעצמו, וכן מהמאמרים
השונים שפרסם הרב, ומקבצי המכתבים השונים שלו – מכתביו לרב קוק ולרצי"ה ('הד הרים'), מכתביו לבנו ('מכתבי מרום') ולתלמידו ('ישלח ממרום'),
ולאחרונה גם מהספר 'אגרות מרום' שהוציא יאיר חרל"פ לפני שנים בודדות.
הרב חרל"פ היה איש אמת, שהודה על האמת, ולמרות שנמנה על החוג החרדי הקנאי בירושלים, לא יכל להשאר אדיש למסירות שראה אצל החלוצים החילונים.
כך מובא בפרק 'ארץ ישראל': "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מְסִירוּת נֶפֶשׁ לָאִידֵיאָל שֶׁל הָאָרֶץ אֵצֶל הַחֲלוּצִים וְלֹא אֵצֶל צְעִירֵינוּ בְּנֵי הַתּוֹרָה".
הרב חרל"פ היה גם איש שלום וסבל מאוד מהפיצול בתוך עם ישראל. הוא ראה בהשקטת המריבות חוב של ממש: "הַחוֹב מֻטָּל עַל כָּל יִשְׁרֵי לֵב וּגְדוֹלֵי דֵּעָה לְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבוֹת.
פֵּרוּדֵי לְבָבוֹת אֵינָם חֲסֵרִים לָנוּ, וְשִׂנְאַת חִנָּם עוֹד לֹא בָּטְלָה וְלֹא נֶחְרְבָה". הוא מתפלל לשלום ורואה בו הכרח: "יָבוֹאוּ נָא מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם וְיִכְפּוּ הַר כְּגִיגִית לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם".

הרב חרל"פ זכה להיות בקשר אדוק עם כל גדולי התורה שבדורו, אך היה לו קשר גם עם מנהיגי הישוב. וכך הוא כותב לנשיא הראשון חיים ויצמן בשנת תש"ט 
(נמצא בפרק 'מדינת ישראל'): "בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם שֶׁחֻורְבָּן שְׁלִישִׁי לֹא יִהְיֶה עוֹד, וּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה בַּל תִּמּוֹט לְעוֹלָם וָעֶד"

הקורא בספר זה ימצא בנפשו התעוררות לרגשי קודש של תשובה מאהבה, עין טובה, לימוד זכות, וכמיהה לשלום ולאחדות ישראל.