לאור השם - הערות בעבודת ה' לאור דברי “השם משמואל” | אלי שיינפלד

מפתחות עניינים לספר שם משמואל על התורה (האדמו``ר מסוכטשוב רבי שמואל בורנשטיין זצ"ל).

מפתח העניינים מאפשר ללומד למצוא כל עניין ועניין על פי הנושא במרחבי תורות ה"שם משמואל".

כמו כן מאפשר המפתח  ללמוד נושאים שונים ב"שם משמואל" , ולערוך ההשוואה בין הנאמר במקומות שונים באותו נושא. 

גיל ההתבגרות הוא תקופה מטלטלת: הן להורים שילדם הפך בין לילה מילד לנער והן לנער עצמו החווה שינויים אדירים שלעיתים אין מי שיעזור לו להכיל אותם. בתוך המרחב הזה מונח הספר "הבן שלי מתבגר".

התהליכים שאותם חווה הנער המתבגר והבנת חשיבות השיח עמו הם נושאים שכמעט ולא נידונו בעבר. ספר זה פותח בפניכם, ההורים, דיון מהותי במאפיינים הפיזיים והנפשיים של גיל ההתבגרות ולימוד העקרונות החינוכיים המתאימים לתקופה זו בחיי בנכם.

בספר זה עצות מעשיות, כלים ליצירת שיחה, היכרות עם ההיבטים השונים של הגיל, התייחסות למצבי קיצון ודרכי התמודדות אמונית מול התרבות המתירנית.

בשפה פשוטה, מתוך עומק רוחני ומבט אופטימי נוגע הספר בלב לבו של גיל ההתבגרות ומעניק לכם מתנה נפלאה - את הקשר עם בנכם.

יצר המין הינו אחד היצרים החזקים הפועלים בקרב בני האדם. דווקא משום כך הוא זכה להתייחסות נרחבת בספרות התורנית וההלכתית, עד כי נדמה שחז"ל לדורותם היו בעלי גישה שונה עד מאד מהרבנות הנוהגת בימינו, לפחות בכל הקשור להתמודדות ישירה, גלויה ואמיצה עם יצרים.

 

ספרו של אלי שיינפלד היצר הלב והאדם , המשמש ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים, מבקש לשנות במעט את ההתנהלות הנסתרת והסמויה הנהוגה בדורינו בכל הקשור להתמודדות עם יצרים, ולתת ביטוי לקשיים - ובעיקר לצורך להתמודד איתם. כאמור, אין מדובר במעשה שכיח בדורינו. לעיתים נראה, כי מובילי הדת היהודית מעדיפים היו להעלים חלק מהעניינים הנעימים פחות להתמודדות, או לכל הפחות לדבר עליהם בחדרי חדרים. ואולם התנהלות זו לא זו בלבד שאינה משכחת את היצרים, אלא היפוכו של דבר. היא מלבה אותם, הופכת אותם לאסורים וחשוכים וממילא מעניקה להם משיכה נוספת, בבחינת מים גנובים ימתקו.

חשיפת הדיון לאור השמש, גם (ואולי בעיקר) אם באופן צנוע ומכובד, עשוי להביא לשינוי מסוים ביכולתם של המאמינים להתמודד עם יצריהם. הגם כי הספר מתמקד ביצר המין, נראה שיש בו מספר עצות שיכולות להיות נכונות גם ליצרים אחרים עמם מתמודד כל אדם מתבגר ובוגר כאחד.

מבלי להיכנס לשבילי הפסיכולוגיה הכרוכים בנחמה שעשוי לספק הספר לצעירים רבים ומבוהלים, הנחשפים לעולם המיני שאינם מודעים לו, הרי שמדובר בתוספת תורנית חשובה עד מאד. כזו שמספקת תשתית הלכתית ותורנית למתחים קיימים, מבלי להתעלם או לטייח מציאות נוהגת.

לא נותר אלא לסכם ולאחל שמי יתן וירבו עוד אמיצים שיקחו לידם את מושכות ההנהגה החינוכית והתורנית, הנהגה הזקוקה לאמת ויושר. אכן, מי שרוצה לדבר על היצר, מי שמעוניין להתמודד איתו, צריך לפנות ללב האדם. וזו, הלכה למעשה, תרומתו החשובה של ספר זה.

שם משמואל - על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הינו אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.

הספרים "שם משמואל"  נדפסו לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "חסדי דוד" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי חנוך בורנשטיין הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפסים ספרי ה"שם משמואל"  בששה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דברים ומבארם.

תפוצתו של ספר שם משמואל  הינו רבה ביותר בין בקהילה החרדית ובין בקהילה הדתית-לאומית, ורבים הם שיעורי התורה הקבועים בספר זה.

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (תרט"ז – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו; 1856 – 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. רבי שמואל היה בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.