ספר הכוזרי - רבי יהודה הלוי | תרגום אבן שמואל

ספר "הכוזרי" הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי, שנכתב בשנות ה-40 של המאה ה-12. הספר נקרא במקורו הערבי "הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה", ובתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון (אשר היה הראשון לתרגם ספר זה) הוא מכונה "ספר הכוזרי". הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות הדת בכלל ועל היהדות בפרט, תוך שימוש בסיפור המעשה על אודות גיורם שלהכוזרים מרצונם כמה דורות טרם לכן. ספר הכוזרי נחשב אחד מספרי היסוד החשובים ביותר של ארון הספרים היהודי, לצד ספרים כמוספר האמונות והדעות ומורה הנבוכים.

הספר, המורכב מחמישה חלקים הנקראים מאמרים, מתאר את עיקרי אמונת היהדות ומגן עליהם, בדרך של דיאלוגים בין מלך הכוזרים שמחפש לו דת חדשה, לבין החכם היהודי (המכונה "החבר") שמתאר לו את היהדות, מראה ריה"ל לבנין שלם של אמונה יהודית שאיננה מתבססת על לוגיקה פילוסופית קרה, אלא על התגלות נבואית היסטורית, שאיננה סותרת את החשיבה הרציונלית, ואסור לה שתסתור אותה. באמצעות שאלותיו וחקירותיו של מלך כוזר, מתעמת ריה"ל עם דתות, אמונות ודעות פילוסופיות שונות, ומציג את עמדת היהדות בנושאים אלו, על פי תפיסתו. בניגוד לספרים פילוסופיים תאורטיים, ספר זה תוסס וחי, ומאתגר את הקורא להמשיך לקרוא בו בשל צורניותו, סגנונו ותוכנו. בספר ניכרת ידיעתו העמוקה של ריה"ל במכמני היהדות, השכלתו הפילוסופית הרחבה, כמו גם הבנתו המדעית ומקצועו (רופא).

הספר, כמו ספרי הגות רבים בימי הביניים, נכתב במקור בערבית יהודית, ותורגם לעברית מספר פעמים. התרגום הראשון נעשה בידי יהודה אבן תיבון ממשפחת המתרגמים הידועה "התיבונים". תרגום מודרני בן זמננו (שמתרגמו העיד עליו שפעמים סוטה מן המקור), נעשה בידי יהודה אבן שמואל.

ספר זה הפך להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. הרב צבי יהודה קוק הרבה להדגיש את חשיבות לימוד הספר והיה מצטט מדברי הגאון מווילנה שאמר על ספר הכוזרי "שהוא קדוש וטהור וכל עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".