אוהב ואהוב - רבי לוי יצחק מברידיצ'ב | שמחה רז

רבי לוי יצחק מברידצ'ב נולד בשנת ת"ק לרבי מאיר ושרה רוסקוב בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העילוי מירופלב. בבחרותו נשא את בתו של ר' ישראל פרץ. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'יליחוב. ב-1776 עבר לפינסק, שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 עבר לברדיצ'ב (באוקראינה) שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן

כרב עד יום הסתלקותו (פטירתו).

ר' לוי יצחק התפרסם בזכות מנהגו הקבוע ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים, וסיפורי חסידים רבים עוסקים במקרים בהם מצא נקודות חיוביות אצל עוברי עבירות.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע, ומקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מהווה אבן שואבת למתפללים ותיירים גם כיום.

"אני לא יכול להתאפק יותר", סח ר' לוי יצחק מברדיטשב למשמשו, "אני חייב כבר לשהות שבת אצל ר' ברוך ממז'בוז', נכד הבעל שם טוב הקדוש". השמש הסתכל במבט מלא תמיהה ברבו, זה

הרי לא סוד בין החסידים כי רבם רוצה מזה זמן רב לשהות אצל ר' ברוך בשבת, אולם נמנע מכך בגלל ההבדלים הגדולים בהנהגות האישיות שלהם. בעוד ר' ברוך היה אדם מסודר המקפיד על לבושו והתנהגותו השמרנית, היה ר' לוי יצחק אחוז התלהבות ושמחה ולא שם את ליבו על לבושו המסודר וכן הלאה.

ר' לוי יצחק ידע שיתקשה מאוד לשמור על כל כללי ההתנהגות בביתו של ר' ברוך ולכן נמנע מלהתארח אצלו בשבת. אולם כעת כבר לא יכול היה לכבוש את תשוקתו, והחליט, כי הוא מוכן להתחייב בפני ר' ברוך לשמור על כל כללי הנימוס והסדר בתמורה לכך שר' ברוך יארח אותו.

ליל שבת, החזן מתחיל "לכו נרננה", ור' לוי יצחק כבר מרגיש צורך עז לצעוק "שבת קודש" אבל נאמן להבטחתו – שתק. ב"לכה דודי" התאפק קשות ולא פצח בריקוד סוער וכך גם ב"שלום עליכם". כשהתחיל ר' ברוך את הקידוש, כמעט לא יכול ר' לוי יצחק להתאפק, הוא נשך את שפתו התחתונה בניסיון להחניק את הניגון שכמעט ופרץ בקולי קולות.

את ליבו של ר' לוי יצחק מילאה שמחה עצומה על כך שזכה לשבות עם הצדיק הנפלא, נכדו של הבעש"ט. לאחר מספר דקות ניגש אחד החסידים לאורח החשוב כשבידו מגש גדול עמוס בסוגי בשר שונים. "האם אפשר להציע לכבוד הרב מנת בשר לכבוד שבת?", שאל החסיד, "יש לנו פה מספר סוגים, מה הרב אוהב עוף או שניצל?" התלהב ר' לוי יצחק, תוך ששוכח את הבטחתו, "אני, אני אוהב את ה'!" ומרוב התלהבות נטל את המגש מידי החסיד וזרקו כלפי מעלה. בגדי הנוכחים כמובן התלכלכו כולל בגדיו של ר' ברוך. ר' ברוך שראה את אהבת ה' העצומה היוקדת בליבו של ר' לוי יצחק, החליט באותו רגע כי את הבגדים האלו ישמור עם הלכלוך ולא יכבסם לעולם...