חדריו - פרקים אישיים הראי"ה

בספר "הליכות עולם" עוסק הרב שג"ר במתח שבין ראיית ההלכה כנצחית ועל-זמנית לבין התהליכים החלים בה וההקשרים ההיסטוריים שהיא כרוכה בהם. בסוגיות השונות אותן בוחן הרב שג"ר, בא לידי ביטוי הפער בין ההקשרים התרבותיים, המוסריים והמשפטיים, שמתוכם התעצבה ההלכה לבין אלו המעצבים את חיינו כיום.

שאלת היחס בין ההלכה לתהליכים היסטוריים נוגעת במתחים היסודיים המעצבים את הזהות היהודית המודרנית. שאלה זו, שהעסיקה את הרב שג"ר רבות, עומדת במרכזו של ספר זה ונידונה בו באופן רחב ומעמיק. המאמרים המופיעים כאן עוסקים בה באמצעות הדגמתה במגוון של סוגיות הלכתיות: האופי הייחודי של דיני הנזיקין בהלכה, השתלשלותן של הלכות המוקצה, מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, ופרשנות חז"ל לדין 'עין תחת עין'. באמצעות ההתמקדות בממד ההיסטורי של סוגיות אלו, בוחן הרב שג"ר את השאלות היסודיות שמעלה היחס בין הלכה והיסטוריה: מהי משמעותם של התהליכים שעוברת ההלכה במשך הדורות? כיצד מגיבה ההלכה לשינויים ערכיים וחברתיים? מהי עמדתם של הפרשנים והפוסקים לנוכח תהליכים אלו? כיצד משפיעה המודעות ההיסטורית על לימוד התורה וקיום המצוות? הרב שג"ר ניגש לדיון זה באמצעות מגוון של שפות וכלים: פרשנות של פסוקי התורה ומדרשי חז"ל, עיון למדני בסוגיות הלכתיות, ושימוש במושגים והבחנות מתחומי ההיסטוריה, המשפט והאנתרופולוגיה. מקום מרכזי בדיון שמור לדמותו של הרמב"ם, שהרב רואה בו מורה דרך לתפיסת ההיסטוריוּת של ההלכה. בנוסף לכך, רגישותו האופיינית של הרב שג"ר לממד הקיומי של החיים הדתיים מביאה אותו להוליך את הדיון אל מעבר לתחום ההיסטורי והתיאולוגי, ולבחון את האופן שבו מעצבת המודעות ההיסטורית את חווייתו הקיומית של לומד התורה ומקיים המצוות.

דרך המלך  הוא אסופה של כתבים שנותרו לפליטה מכתבי האדמו'ר מפיאסצנה. בספר מאמרים על סדר הפרשיות, על סדר המועדים, ומכתבים, מאמרים ודרשות בסגנונו היחודי של האדמו'ר זצ'ל הי'ד. הכתבים נטמנו באדמה בשנות הזעם ובדרך פלא הגיעו וזכו לצאת לאור עולם, לזכות את הרבים.

ספר "דרך המלך" הוא ספר דרשות בין שתי המלחמות. בספר משתמש האדמו"ר מפיאסצנה בתובנותיו ורגישותו הפסיכולוגית, לשם הדרכה רוחנית, שנועדה להביא את האדם לקרבה רבה ככל האפשר לאל. השפה שלו בהירה וניכר בכתיבה שלו שהוא הכיר לעומק את התפיסות הפילוסופיות והפסיכולוגיות בנות הזמן, בצד ההיכרות, המובנת מאליה עם העולם הקבלי והחסידי.

לאדמו"ר היה קו אכסיסטנציאלי חזק, שבא אצלו לידי ביטוי תמיד בלבוש יהודי, אך יכול גם לעמוד כחיפוש אוניברסלי. כך, למשל, בתורה שלו לפסח, מתאר האדמו"ר את מצבו השכיח של האדם בחיים כ"אסקופה הנדרסת למאורעות העולם", כשמצב הרוח שלו (תרתי משמע) הוא ראי למה שבא אליו מבחוץ. המילה החוזרת ונשנית אצלו היא "העצמות", המהות הפנימית של האדם, והיכולת שלו להיות מרכז כובד בעולמו. העצמות הזאת כרוכה אצל האדמו"ר בהתגלות ובלימוד, כשהיא לא יכולה להיות מנותקת מהאל, באותה מידה בה ההתגלות והלימוד לא יכולים להיות מנותקים ממנה.

ספר קטן בכמות ורב באיכות שמביא בתמצית ובקיצור את דיני ארבע רשויות שבת, מחיצות, צורות הפתח ועירובי חצירות עם הערות ומראי מקומות. כל ל"ט מלאכות שבת נכללו במסכת אחת, מסכת שבת ואילו לדיני עירובין הוקדשה מסכת שלמה.

מסכת עירובין. הראשונים הרחיבו את הדיבור על דיני עירובין וגם בספרי האחרונים מצויות תשובות רבות הקשורות לדינים אלו. הפיזור הגדול של ההלכות הנמצאות בפוסקים ובספרי התשובות מקשה על לימוד סדיר של הלכות אלו.

בספר "הלכות עירובין" שלפנינו נקבצו הדינים העיקריים בלשון קצרה ובהירה.

111 עמ' | כריכה קשה

"חומש הראי"ה" הינו פרוייקט חדשני מבית ישיבת "אור וישועה" בחיפה. במשך שבעים וחמש השנים מאז פטירתו של הרב קוק זצ"ל, נכספו תלמידיו ושומעי משנתו ללמוד את דבריו על פסוקי התורה. עד כה,  לא נכתב עדיין חיבור שריכז את דבריו של הרב קוק זצ"ל מכל כתביו על פסוקי התורה.

ישיבת "אור וישועה" נרתמה לפרוייקט ובעידודו של ראש הישיבה, הרה"ג אליהו רחמים זיני שליט"א, לקחו תלמידי הישיבה על עצמם ללקט מכל כתבי הרב שיצאו לאור את הפסקאות המתייחסות לפסוקי התורה. בשלב השני נערכו הדברים על ידי הרב חגי לונדין,  והרב יאיר רמר, והוסיפו גם מקורות נוספים מכתביו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. כמו כן נוסף מפתח נושאים מפורט בסוף החומש.