ישראל סבא קדישא - תולדותיו והליכותיו של הבבא סאלי | דויד יהודה יהודיוף

משפחת ישראלי הוא ספר ילדים מקסים המספר  את קורותיה של משפחה ישראלית אחת.

מַה סּוֹדוֹ שֶׁל דּוּדוּ, הַנַּעַר הַבִּרְיוֹן? כֵּיצַד יִתְמוֹדֵד יְהוּדָה עִם בִּדּוּד חֶבְרָתִי? הֲיוּכַל לְשַׁנּוֹת אֵי פַּעַם אֶת מַצָּבוֹ? הַאִם יַצְלִיחוּ יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת יִשְׂרְאֵלִי לְהָכִין קְצִיצוֹת בָּשָׂר בְּכֹחוֹת עַצְמָם? מַה לָּמַד נְתַנְאֵל מֵהַאֲזָנַת הַסֵּתֶר שֶׁלּוֹ לְדִבְרֵי הַמּוֹרָה? וּמִי הָיְתָה "כּוֹכֶבֶת" הַטֶּקֶס שֶׁל יוֹם הַשּׁוֹאָה?

אֵצֶל מִשְׁפַּחַת יִשְׂרְאֵלִי נִמְצָא רְגָשׁוֹת שֶׁל דְּאָגָה לַזּוּלַת וּרְגִישׁוּת, אַךְ הֵם נִתְקָלִים גַּם בְּחֻלְשׁוֹת אֱנוֹשׁ כְּמוֹ קִנְאָה וְתַחֲרוּת. יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה מִתְמוֹדְדִים עִם שְׁאֵלוֹת הֲרוֹת גּוֹרָל כְּמוֹ חֹלִי וּמָוֶת, עֹשֶׁר וְעֹנִי, אַהֲבָה וְגַעֲגוּעִים, אַךְ לִפְנֵי הַכֹּל הֵם יְלָדִים רְגִילִים, שֶׁנֶּהֱנִים מֵאֵרוּעִים מְשַׁעְשְׁעִים וְיוֹמְיוֹמִיִּים, כְּמוֹ מִשְׂחָק מֻצְלָח (אוֹ קְצָת פָּחוֹת), מַעֲקָב אַחֲרֵי "מְרַגֵּל" הַמִּסְתּוֹבֵב בַּשְּׁכוּנָה, חִלּוּץ רֶכֶב שֶׁנִּתְקַע בַּחוֹל וְעוֹד וָעוֹד.

מִשְׁפַּחַת יִשְׂרְאֵלִי הִיא הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁגַּם אַתֶּם, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, תִּמְצְאוּ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מֵעַצְמְכֶם.

מנוקד | צבע מלא | 184 עמ`

בהוצאת המכון התורני אור עציון

       

תורת הבית לרבינו שלמה בן אדר"ת - הרשב"א. הספר מכיל את תורת הבית הארוך והקצר גם בדק הבית ומשמרת הבית. ובו נוסף בית שער המים  להלכות מקוואות ובספר עבודת הקודש על הלכות שבת  לרבי שלמה ב"ר אברהם אדרת.

תורת הבית הוא חיבור הלכתי בהלכות איסור והיתר שכתב הרשב"א. מהווה אחד מספרי היסוד בתחומים אלו

הספר מחולק לשני חלקים, הארוך והקצר, המהווה תמצית וסיכום לארוך (וישנן פעמים שחסר בו בקצר ממה שכתב בארוך).

בהקדמתו מבאר ששני החיבורים נצרכים משום שיש החפצים בבירור הלכתי ארוך ויש החפצים בפסקי ההלכה למעשה, ולכן כתב את שניהם.

כריכה קשה | 680 עמ'

יפה נוף - פלדהיים

 

הרב אביגדור נבנצל, יליד ירושלים (תרצ"ה), תלמידו המובהק של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל,  ורבה של העיר העתיקה בירושלים.

 

הרב נבנצל מעביר במשך שנים רבות שיחות במקומות שונים, ובמיוחד בישיבת הכותל שם הוא שמש כמגיד שיעור. שיחות אלו, שנאמרו על סדר פרשת השבוע,  משלבות את הידע הרב של הרב בכל מקצועות התורה עם רעיונות ולקחים מוסריים מקוריים מהווים את תוכנם של הספרים

השיחות עברו עיבוד רחב  ע"י הרב יוסף אליהו, תלמידו המובהק של הרב שכלל השמטת קטעי – אגב, השלמות משיחות אחרות והוספות משיחות עם הרב בעת העריכה.

 

שילוב זה של תורת אמת המוגשת בשפה בהירה ובנויה לתלפיות הפך את הסדרה לנמכרת ביותר מסוגה.

הספר "אבני דרך בפרשת השבוע" הוא הזמנה למסע של העמקה ובירור מהי משימת חיינו, כיצד נבנה חברה טובה יותר וכיצד נהיה טובים יותר בעצמנו. הספר עוקב אחר פרשת השבוע ומציע מדי שבוע בשבוע דיון ערכי במִנעד רחב של נושאים שכולם רלוונטיים לחיינו האישיים והציבוריים.

אבני דרך בפרשת השבוע כתוב בשפה קולחת ועכשווית ותחומי הדעת שבהם הוא עוסק חוצים מגזרים.

במעמד הר סיני התרחש אירוע חד-פעמי בתולדות האנושות, שבו יצאו בני אדם למסע משותף עם אלוהים במטרה לגאול את העולם מן הרוע. אלוהים יכול היה לעשות זאת לבד; אפשר היה שהוא יברא את העולם כשהוא מושלם. אך שתי אפשרויות אלו היו מותירות את האדם כשהוא נטול משמעות קיומית וערך. אלוהים בחר בדרך אחרת: לשתף את האדם בתהליך התיקון, כשהוא מטיל על עם ישראל את האחריות הכבדה להוביל את האנושות אל הטוב, אל הקדושה ואל הצדק.

לא עִם אנשים נעלים כרת אלוהים את הברית הזו. עִם עַם שלם – נשים וגברים, זקנים וצעירים, חכמים ופחות חכמים – על כולם הוטלה המשימה בשווה. אין אדם שאין לו תפקיד, ואין מי שאיננו מסוגל או ראוי פחות להפיץ אור סביבו.

רגע זה, שבו הוכר האדם כבעל תפקיד, כמי שבידיו המפתחות – היה רגע מכונן בתולדות האנושות. 3,300 שנים לאחר מעמד הר סיני, אמונתם של למעלה מ-50 אחוזים מן האנושות מבוססת על אירוע זה, ובוודאי אמונתו של העם היהודי ושל כל מי שמזהה את עצמו כחוליה בשרשרת הדורות היהודית. מפני שבאותו מעמד יצאנו לדרך, הוענקה לנו הכרה אלוהית בערכנו כבני אדם והוטלה עלינו משימה שאיננו מעוניינים להשתמט ממנה.

התורה היא המדריך כיצד להשתתף במסע הזה ולהצליח בו. המצוות, הסיפורים, הערכים והמסרים העמוקים בונים תפיסת עולם מקיפה ומגבשים אורחות חיים. לא רק לאדם היחיד, האינדיבידואל; אלא גם לאומה עצמאית ואיתנה היוצרת חברה שערכי האמת והטוב מדריכים אותה ועושים אותה לזרקור של "אור לגויים", סמל ודוגמה של עם נבחר הצועד, פסיעה אחר פסיעה, אל היעד: גאולת האדם. (מתוך הפרק "המסע המשותף")