כל אחד הוא יהלום | ציפי פינגלה

הדרשות שבחוברת פור הוא הגורל זו מנסות לנגוע בשאלות הרוחניות העולות מתוך תוכנו של חג הפורים ושל המגילה, בעזרת כלי פרשנות מודרניים וחסידיים כאחד: משמעות החיים, רצון לעוצמה לעומת דתיות כנועה, ודאות וספקות אמוניים, ועוד.

 

הרב אביגדור נבנצל, יליד ירושלים (תרצ"ה), תלמידו המובהק של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל,  ורבה של העיר העתיקה בירושלים.

 

הרב נבנצל מעביר במשך שנים רבות שיחות במקומות שונים, ובמיוחד בישיבת הכותל שם הוא שמש כמגיד שיעור. שיחות אלו, שנאמרו על סדר פרשת השבוע,  משלבות את הידע הרב של הרב בכל מקצועות התורה עם רעיונות ולקחים מוסריים מקוריים מהווים את תוכנם של הספרים

השיחות עברו עיבוד רחב  ע"י הרב יוסף אליהו, תלמידו המובהק של הרב שכלל השמטת קטעי – אגב, השלמות משיחות אחרות והוספות משיחות עם הרב בעת העריכה.

 

שילוב זה של תורת אמת המוגשת בשפה בהירה ובנויה לתלפיות הפך את הסדרה לנמכרת ביותר מסוגה.

עד היום הזה - שאלות יסוד בלימוד התנ"ך | הרב אמנון בזק

הספר "עד היום הזה" מפי הרב אמנון בזק מציג לראשונה את כלל השאלות הנוגעות לסוגיות אלו באופן ברור כמו למשל: התהוותם של ספרי התנ"ך, ההתמודדות עם הסתירות הנמצאות בהם, שאלת קיומם של פסוקים מאוחרים בתורה, נושא נוסח המקרא, שאלות היחס לממצאים הארכיאולוגיים ולידע שנחשף על עולם המזרח הקדום, והיחס שבין פשוטו של מקרא ובין מדרשי ההלכה והאגדה  , כמו גם את התשובות אליהן, וכל זאת מתוך נקודת מוצא המאמינה בקדושתם של ספרי המקרא. בספר מוצגת דרך התמודדות דתית, שהתפתחה בעיקר בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג, עם גישות ביקורתיות, מתוך הפרדה בין הנחות שניתן לקבלן בצורה מסוימת להנחות שיש לדחותן, ומובא בו ניסיון ליצור סינתזה מסוימת בין העולמות השונים – כל זאת מתוך אמונה ללא סייג בקדושתם של ספרי התנ"ך 

זהו ספר חובה לאוהבי התנ"ך ובמיוחד לאדם המאמין המבקש להתמודד באופן מעמיק וישיר עם שאלות היסוד בלימוד התנ"ך.

הסיפור המקראי מושך את לב הקוראים כבר אלפי שנים. אין עוד יצירה ספרותית שזכתה למעמד דומה, ושהשפיעה באופנים מגוונים על תנועות היסטוריות רחבות כמו גם על אנשים פרטיים.

המיזוג בין הצגת ה' כמתעניין באדם ובמעשיו לבין הצגת האדם כבעל חירות וכבעל בחירה הופך את סיפורי המקרא למסמך יסוד בהבנת ההיסטוריוסופיה המקראית והאמונה הישראלית. אלא, שהסיפור שבמקרא אינו מגלה את כל צפונותיו בקלות. מוטל על הקורא לשוב ולקרוא בו, לשוב ולנתח אותו, כדי לעמוד על מגמתו ולהיעתר למשמעות הרעיונית הצפונה בו.

ספר זה מוקדש לליבון כמה יסודות פואטיים העומדים בבסיס העיצוב של הסיפור שבמקרא, שדרכם ניתן לעמוד על מגמות הסיפורים. הנחת היסוד שמלווה את הספר היא שניתן להגיש סיפור באופנים שונים, ובחירת המספר באופן מסוים קשורה במגמתו, שגם אם לא נאמרת בגלוי עומדת בתשתית הסיפור כולו. לפיכך, הספר עוקב במיוחד אחר הצמתים שבהם ניכרת החירות לכתוב באופן המשרת את המגמה של הסיפור, כמו בחירת מרקם המילים, ארגון סדר הנתונים המוגש לקורא, אנלוגיות לסיפורים אחרים וכדומה.