נפש שמשון שבת קודש | הרב פינקוס

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם.

ספר יסוד בלימוד מוסר

הסברה רחבה ובהירה של סוגיות מוסריות ואמוניות הנידונות בפרקים הראשונים של מסילת ישרים.

דברי הרמח"ל המבוארים בספר הזה, הופכים לתורה חיה, להדרכות מוסריות מובנות, המאירות את דרכי חיינו במסילה העולה בית אל.

הרב אלנתן (אלי) הורביץ, זצ"ל הי"ד  בן 51, נולד בכפר הרוא"ה, בשנת תשי"א  למד  בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, אצל הרב צבי יהודה קוק, והתמסר כולו לבירור הדרך ע"י הדבקות במוריו, הרב עודד וולנסקי והרב צבי טאו.

הרב אלי לימד תורה במקומות רבים, ביניהם ישיבת "שבי חברון", שהייתה מקום עבודתו העיקרי, מדרשת הרובע שבירושלים העתיקה, מצפה רמון, ישיבת תל אביב . ועוד. . 

הרב אלי הורביץ היה ידוע בדעותיו המתונות, כמו גם בדבקותו הנחרצת לארץ ישראל השלמה. הוא סלד מאלימות בקרב יהודים וערבים כאחד, ועשה כל שביכולתו לגשר בין העמים והמחנות, בין היתר במפגשים רבים עם אנשי "דור שלום".

בליל שבת  ג' אדר ב תשס"ג נרצחו הרב אלי הורביץ  ורעייתו דינה ז"ל בביתם שבקרית ארבע עת חדרו לביתם  מחבלים מרצחים.

הרב אלי הורביץ הותיר בן, שלוש בנות ונכדים. הובא למנוחות, לצד רעייתו, בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.