ר' אשר מפי תלמידיו - רבי אשר פריינד | יאיר וינשטוק

בספר השקדן מובאים מאות סיפורים על מרן הגאון הרב שלום יוסף אליישיב זצ"ל המתארים את חייו ושקידתו העצומה בתורה של רבינו.

הסיפורים נלקטו ממאות ספרים, חוברות כתבי ועת ואנשים בתוספת הרחבת רקע ובירור. 

       

מסעות הקודש הנדירים וההיסטוריים של מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי שליט"א באדמתה החרוכה וספוגת הדם של פולין ובערש עולם הישיבות בליטא, מתועדים לראשונה ביצירת מופת של שני כרכים "ורוממתנו" – ליטא ופולין, מאת מקורבו, הרב יחיאל סבר.

במכתב נדיר ומפורט מתייחס מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי שליט"א למסעות הקודש ההיסטוריים שהועלו על גבי הכתב בשני הכרכים החדשים "ורוממתנו" – בליווי תמונות נדירות ומרהיבות:

"ימי "מסעות הקודש", בעקבות רבותינו וישיבותינו, שבעוונותינו הרבים הוכחדו והושמדו, בימי הזעם שזעם הקב"ה על עמו. שנות ת"ש – תש"ה. עת מופקעי קל, מואצי זידות ושנאת ישראל, העלו הכורת ושרפו עד היסוד, ועקרו משורשם וממקום חיותם וצמיחתם, את ששת המיליונים מעמנו בני ישראל, ובתוכם את כל שכיות מחמדינו, וישיבותינו, על ראשיהם, גאוניהם, גדולי הדורות ותלמידיהם. ד' ירחם על עמו ישראל.

"וכאשר נתן הקב"ה בליבנו את מחשבת הקודש, לחוש ולהתרשם ברשומי קודש, כדי להזכר במהלכיהם, בשיטותיהם, במהלך חייהם, בהשתקעותם בתלמודה, למדנותה, עמקותה של תורת ד', להזכר ולהתדבק טוב יותר, בקצות דרכם ובטיב תלמודם, לנשום מקרוב את נשימת ה"מוסר", ללקט תוך התרשמות של "ראיה" עם "שמיעה", את סממניהם, דרכם, וגדריהם של גדולי תנועת מוסר, כפי שהתייסדה ע"י גאון עולם מוהר"ר ישראל מסלנט, ונשאר ע"י תלמידיו, והונהג בתקנות קודש בכל עולם הישיבות, כחלק מספרי הלימוד בל יפרדו.

"וכשהקב"ה עזר לבצע את מחשבותינו, נאספו לקראתינו קבוצות בעלי מוחין ולב, בינהם גדולי ישראל, ראשי ישיבות, יושבי על מדין. ביחד השתדלנו, וב"ה הצליח ד' דרכינו. יצאנו מן המסעות, מבושמים חשים רגש של קדושה, של התרוממות והתעלות. ה"אלול" שבא לאחריהם היה נעלה במיוחדות מיוחדת.

"במסעות קודש אלו, ביקרנו, בליטא ובפולין, בעיירות ובערים שנותרו. בהיכלי הקודש של הישיבות הקדושות, בחצרות האדמורי"ם, בבתי החיים, בקברות גדולי וגאוני צדיקי הדורות, בגיאות ההריגה, במחנות ההשמדה עוד ועוד.  

"וזאת למודעי, כי כל מטרתינו במסעות קודש אלה, היו לעלות ולהתעלות בתורה, בעמלה, ביגיעתה ובהתמדתה. להתחזק בתפילה, במוסר, ולהתעלות בסולם המידות.  "הלא אינה דומה "שמיעה" ל"ראיה", על כן כאשר זוכים לבקר בהיכלי הישיבות, בהן עוצבה דמותה של ה"ישיבה", כפי שזכינו ב"ה שהינה מעוצבת כהיום הזה. וכאשר עומדים במקום בו ענקי התורה והיראה הרביצו את תורתם, והעמידו תלמידים הרבה. או כאשר זוכים לשהות באותם היכלות קודש, אשר בהם גדולי הדורות, ענקי המוסר, וגאוני חכמת הנפש, עיצבו ופיתחו את קומתם הרוחנית של תלמידיהם, שבאו לחסות בצילם. וכעבור שנים צמחו לתפארה גדולי תורה, שהמשיכו את מסורת התורה והיראה, שינקו מרבותיהם. גם כאשר עומדים אל מול בתיהם של רבותינו, יכולים ממש ל"משש", להרגיש ולחוש, את שהרגישו כל אותם המונים שבאו לחסות בצילם, בהיותם בחיים חיותם.

"לא נותר לנו, אלא לשאוף בכל לב ובכל כוח, להידמות להם. להידבק בקצות דרכם בקודש, ובכך לעלות ולהתעלות בתורה ובעמלה, ולהעפיל מעלה מעלה בסולם המידות, בדרך העולה בית ד'.

"אין זה "ספר מסעות", אלא ספר "לימוד ומוסר", ספר שבין דפיו לימודים מוסריים לכל בן תורה, ולכל מבקש ד'. ספר "נורא הוד" של דורות קדומים".