תלמוד ירושלמי פורמט כיס 26 חוברות | עוז והדר

ראוי היה כל אותו הנסיון שנרכש ביד העוסקים במלאכת הקודש של עריכת התלמוד הבבלי במפעל עוז והדר, כדי לאפשר להם לשים חותמם גם על התלמוד הירושלמי ולהשיב לו את זוהרו. לגבי הירושלמי, עבודה זו ממש הפכה את הלילה ליום, ואת התלמוד הירושלמי לנגיש ללומד. אך עבודה זו לא הייתה קלה. ראשית, היה על העורכים של עוז והדר להתייעץ עם גדולי הדור לגבי דפוסים – ולבסוף בחרו לבכר את דפוס ונציא, העתיק ביותר, כנוסח הבסיסי המשמש עבור התלמוד. אך עדיין נזקקו רבות לכל המהדורות המאוחרות יותר, כמו גם לכתבי-היד המוקדמים ביותר, כדי לתקן אלפים רבים של שיבושים, שממש היו חיוניים להבנת פשט הירושלמי. אחד השינויים המשמעותיים בעריכה עצמה, היה פיסוקו הנכון של הירושלמי, לפי סוגיות ענייניות, בדומה לפיסוק המסורתי של הבבלי.

גדולי ישראל תרמו הרבה מזמנם ורוחב דעתם גם בהכרעות הקשורות לפירושי הירושלמי. הגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה, למשל, להעמיד את פירוש ה'חרדים' כראשון סביב הירושלמי, כדוגמת רש"י על הבבלי, משום שהוא הקרוב ביותר לפשט הגמרא. הגר"ח תרם גם פירוש משלו, שסיים במיוחד לכבוד מהדורה זו של עוז והדר. היא מופיעה לצד מספר פירושים אחרים שנוספו במיוחד למהדורה זו.

הוצאת עוז והדר - היכלי התורה

הוצאה חדשה של התלמוד הירושלמי בצורת דפוס וילנא באותיות מאירות עיניים ובמעלות רבות.

 

ממעלות הירושלמי החדש  "מאורי אור":

* הדגשת ד"ה

* תורה אור השלם

* עין משפט ומסורת הש"ס ערוך מחדש

* ביאור הגר"א על זרעים ערוך מחדש מכ"י

* הגהות וחידושים על סדר הדף

הוצאה חדשה של התלמוד הירושלמי צורת הדף עפ"י דפוס וילנא באותיות מאירות עיניים ובמעלות רבות.

 

ממעלות התלמוד ירושלמי החדש  "מאורי אור":

* הדגשת דיבור המתחיל

* תורה אור השלם

* עין משפט ומסורת הש"ס ערוך מחדש

* ביאור הגר"א על זרעים ערוך מחדש מכ"י

* הגהות וחידושים על סדר הדף

ועוד מעלות רבות

כל התלמוד הירושלמי, עמוד מול עמוד, דוגמת תלמוד שוטנשטיין, עם הפירוש הבהיר המבאר כל מילה בפירוש קל עפ"י הפשט. 

הפירוש נלקט ממפרשי הירושלמי, תוך הקפדה לבחור בדרך הקרובה ביותר לפשט, עם ציון בהערה את הפירוש האחר, הפחות הקרוב לפשט.

כולל ילקוט מפרשים ענק, אלפי קטעים חדשים מכתבי יד קדומים שנשמטו מהדפוס, עין יעקב השלם – בו יבוארו קטעי האגדתא כדרכו של בעל העין יעקב על הש"ס, ועוד אלפים רבים של הערות בביאור ודיון בדברי הירושלמי.

מכון המאור

כל התלמוד הירושלמי,  עמוד מול עמוד, דוגמת תלמוד שוטנשטיין, עם הפירוש הבהיר המבאר כל מילה בפירוש קל עפ"י הפשט. 

הפירוש נלקט ממפרשי הירושלמי, תוך הקפדה לבחור בדרך הקרובה ביותר לפשט, עם ציון בהערה את הפירוש האחר, הפחות הקרוב לפשט.

כולל ילקוט מפרשים ענק, אלפי קטעים חדשים מכתבי יד קדומים שנשמטו מהדפוס, עין יעקב השלם – בו יבוארו קטעי האגדתא כדרכו של בעל העין יעקב על הש"ס, ועוד אלפים רבים של הערות בביאור ודיון בדברי הירושלמי. 

הוצאת מכון המאור 

תלמוד בבלי ‘עוז והדר’ במהדורה מיוחדת מחולקת לחוברות קטנות בגודל כיס בכריכה רכה,

להקל על הלימוד בדרכים, נח לנשיאה וללימוד, במארז יוקרתי.

התלמוד הירושלמי, 'תורת ארץ ישראל', נח מאז ומעולם בצל התלמוד הבבלי. בעוד שהבבלי היה רשות הרבים, בית המדרש בו נקבעה ההלכה ונערכה כל מלחמתה של תורה,

הירושלמי נחבא בצד, כמו גן נעול. גאונים מעטים בלבד ביקרו בו ודלו ממנו מרגליות נפלאות.

ראוי היה כל אותו הנסיון שנרכש ביד העוסקים במלאכת הקודש של עריכת התלמוד הבבלי במפעל "עוז והדר", כדי לאפשר להם לשים חותמם גם על התלמוד הירושלמי ולהשיב לו את זוהרו. לגבי התלמוד ירושלמי, עבודה זו ממש הפכה את הלילה ליום, ואת התלמוד הירושלמי לנגיש ללומד. אך העבודה לא הייתה קלה.

ראשית, היה על העורכים של עוז והדר להתייעץ עם גדולי הדור לגבי דפוסים - ולבסוף בחרו לבכר את דפוס ונצייא, העתיק ביותר, כנוסח הבסיסי המשמש עבור התלמוד.

אך עדיין נזקקו רבות לכל המהדורות המאוחרות יותר, כמו גם לכתבי-היד המוקדמים ביותר, כדי לתקן אלפים רבים של שיבושים, שממש היו חיוניים להבנת פשט הירושלמי.

אחד השינויים המשמעותיים בעריכה עצמה, היה פיסוקו הנכון של הירושלמי , לפי סוגיות ענייניות, בדומה לפיסוק המסורתי של הבבלי.

גדולי ישראל תרמו הרבה מזמנם ורוחב דעתם גם בהכרעות הקשורות לפירושי הירושלמי. הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הורה, למשל, להעמיד את פירוש ה"חרדים" כראשון סביב הירושלמי, כדוגמת רש"י על הבבלי, משום שהוא הקרוב ביותר לפשט הגמרא. הגר"ח תרם גם פירוש משלו, שסיים במיוחד לכבוד מהדורה זו של עוז והדר.

היא מופיעה לצד מספר פירושים אחרים שנוספו במיוחד למהדורה זו.

הוצאת עוז והדר - היכלי התורה

ראוי היה כל אותו הנסיון שנרכש ביד העוסקים במלאכת הקודש של עריכת התלמוד הבבלי במפעל עוז והדר, כדי לאפשר להם לשים חותמם גם על התלמוד הירושלמי ולהשיב לו את זוהרו. לגבי הירושלמי, עבודה זו ממש הפכה את הלילה ליום, ואת התלמוד הירושלמי לנגיש ללומד. אך עבודה זו לא הייתה קלה. ראשית, היה על העורכים של עוז והדר להתייעץ עם גדולי הדור לגבי דפוסים – ולבסוף בחרו לבכר את דפוס ונציא, העתיק ביותר, כנוסח הבסיסי המשמש עבור התלמוד. אך עדיין נזקקו רבות לכל המהדורות המאוחרות יותר, כמו גם לכתבי-היד המוקדמים ביותר, כדי לתקן אלפים רבים של שיבושים, שממש היו חיוניים להבנת פשט הירושלמי. אחד השינויים המשמעותיים בעריכה עצמה, היה פיסוקו הנכון של הירושלמי, לפי סוגיות ענייניות, בדומה לפיסוק המסורתי של הבבלי.

גדולי ישראל תרמו הרבה מזמנם ורוחב דעתם גם בהכרעות הקשורות לפירושי הירושלמי. הגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה, למשל, להעמיד את פירוש ה'חרדים' כראשון סביב הירושלמי, כדוגמת רש"י על הבבלי, משום שהוא הקרוב ביותר לפשט הגמרא. הגר"ח תרם גם פירוש משלו, שסיים במיוחד לכבוד מהדורה זו של עוז והדר. היא מופיעה לצד מספר פירושים אחרים שנוספו במיוחד למהדורה זו.

הוצאת עוז והדר - היכלי התורה