אבוא ביתך חלק ב' - צניעות וקרבה בין המינים | הרבנים דוד ואברהם סתיו

בורגוס, ספרד, סוף המאה ה-14. חייהם של יואנה ובעלה, רב העיר ואיש אמונו של מלך קסיטליה, שלווים ונוחים, עד שבשנת 1391 הכול מתפרק.

הרב נוטש את אמונתו, את אשתו ואת קהילתו, ויואנה נשארת לבדה, ללא ילדיה, שבורת לב אך זקופת קומה.

ירושלים–המבורג–בורגוס, 2020. המגפה העולמית סוגרת את רוּת בביתה שבירושלים ובבדידותה היא מתחקה אחרי סיפורה הנשכח של יואנה.

המגפה ניכרת גם ברחובותיה השוממים של בורגוס שבהם משוטטת יוהנה מהמבורג חדורת שליחות: לאסוף מידע ולכתוב לרוּת, כדי שזו תצליח לגאול את יואנה מן השכחה.

אשת הרב, אשת הבישוף הוא סיפור על שתי נשים ואיש אחד היוצאים יחד למסע ספרותי, היסטורי ואישי בעקבות סיפור חייה האמיתי של אישה שלישית, אמיצה ומיוחדת. זהו סיפור אנושי על בגידה ונאמנות המגולל מסע פתלתל בין עבר והווה הנע בין רשתות חברתיות לבין דפים מצהיבים של היסטוריה יהודית מלאת תהפוכות וכאב.

ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל בגוש עציון. מספריה: "נחמה – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ" ו"רוח בכנפיה". 

ד"ר דוד יעקבסון, תושב אלעזר בגוש עציון. עבד כמהנדס בתעשיות ההיי-טק, שימש כבנקאי השקעות וכמרצה וחוקר באוניברסיטאות שונות. כיום מדריך סיורי מורשת יהודית בספרד ובאשכנז.

"באלכימיה ספרותית מופלאה, הופכת דמות אישה יהודייה מספרד מהערת שוליים בהיסטוריה, לדמות מרכזית ברומן סוחף. את ספרם של דויטש ויעקבסון אפשר לקרוא כרומן היסטורי אך גם כמאבק על זהות וכסיפור על הדרך שבה נכתב רומן היסטורי בימי קורונה". - חיים באר

"נסחפתי אל סיפורם המפתיע של יואנה ויוהנה, רות ודניאל. זהו סיפור על התחברות בימים של בידוד, על זיכרון וחיפוש זהות, על אהבה ועל המשכיות. סיפור שבוחן את גבולות נאמנותו של כל אדם למשפחתו ולעמו, למורשתו ולאמונותיו, וגם לעצמו. קראתי בהשתאות!"אמונה אלון, מחברת "בית על מים רבים"

הַסֵּפֶר מְתָאֵר אֶת דְּמוּתוֹ הָאֲצִילִית שֶׁל הָרַב שְׁמוּאֵל מוֹהְלִיבֶר, שֶׁהָיָה רַבָּן שֶׁל קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲשׁוּבוֹת בְּרוּסְיָה וּבַד בְּבַד הִקְדִּישׁ אֶת מִרְצוֹ, אֶת כַּסְפּוֹ וְאֶת כּוֹחוֹתָיו לְהַגְשָׁמַת הַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי וְעָמַל בְּלֹא לֵאוּת לְקַדֵּם אֶת חֲזוֹן שִׁיבַת צִיּוֹן – עֲלִיַּת יְהוּדִים לְאַרְצָם. לֹא בִּכְדִי זָכָה בֵּין הַיֶּתֶר

גַּם לַתֹּאַר "רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן".

כֵּיצַד הִצְלִיחַ הָרַב מוֹהְלִיבֶר לְשַׁכְנֵעַ אֶת מְפַקֵּד הַצָּבָא הָרוּסִי לְשַׁחְרֵר יְהוּדִים שֶׁהֻגְדְּרוּ "מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת"? כֵּיצַד הֵגִיב הָרַב מוֹהְלִיבֶר כְּשֶׁגִּלָּה שֶׁכָּל כַּסְפּוֹ נִגְנַב בְּשַׁבָּת, עַד הָרוּבָּל הָאַחֲרוֹן? מַדּוּעַ הִשְׁלִיךְ הָרַב מוֹהְלִיבֶר אֶל הָאֵשׁ מִכְתָּבִים רַבִּים הַקְּשׁוּרִים לִפְעִילוּתוֹ הַצִּיּוֹנִית? לְאֵיזֶה מַשְׁבֵּר נִקְלְעוּ תּוֹשָׁבֵי הַמּוֹשָׁבָה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה כְּשֶׁהִתְקָרְבָה שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה? כֵּיצַד הִתְקַבֵּל הָרַב מוֹהְלִיבֶר בְּעֵת בִּקּוּרוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הָרַבָּנִים שֶׁחָלְקוּ עָלָיו נֶחְרָצוֹת בְּנוֹשֵׂא הַשְּׁמִטָּה? וְכֵיצַד שָׁבָה הָרַב מוֹהְלִיבֶר אֶת לִבָּם שֶׁל נַעַר מִתְלַבֵּט, שֶׁל הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד וְשֶׁל הֶרְצְל, "חוֹזֵה מְדִינַת הַיְּהוּדִים"?

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפּוּרִים, מְעֻבָּדִים הֵיטֵב וּמְאֻיָּרִים בְּחֵן, יַפְגִּישׁוּ אֶתְכֶם עִם דְּמוּת מֻפְלָאָה וּמְרַתֶּקֶת שֶׁתָּאִיר אֶת עוֹלַמְכֶם וְאֶת עוֹלָמָם שֶׁל יַלְדֵיכֶם לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

כריכה קשה

סדרת גדולי האומה לילדי ישראל

מחכה לתשובה -  פתיחות ליום הכיפורים | הרבנית ימימה מזרחי

לא היו ימים טובים לישראל כט“ו באב וכיום הכיפורים” – למה?

מפני שאלה שני ימים שבהם אנו מחכים לתשובה; ירְִצהֶ? אֶרְצהֶ אני? נתְִרַצהֶ? שני ימים שבהם התשובה "מצאתי, מּצָאָתִי אתֵ שֶׁאָהֲבהָ נפַשְִׁי" מהדהדת בחלל האוויר.

הספר "מחכה לתשובה" הוא מעין קובץ תשובות לשאלות שנשאלות כל העת.

זו לא משנה סדורה. אין צורך לקרוא בו לפי הסדר. היכן שתפתחו, ייִפּתַָח לכם שַׁעַר בעְֵּת נעְִילתַ שַׁעַר.

הספר "מחכה לתשובה" הוא יד מושטת. הוא מנסה לאחות שברי לוחות. בין אח לבין אחות, בין אהוב לבין אהובתו. תנו אותו ליקיריכם. כל כולו – סליחה. כל כולו רצון ליפול האחד לזרועות רעהו בפיוס גדול..