אורות התורה מנוקד -הראי"ה קוק | אור עציון

עולם פרשנות המקרא חושף בפנינו סודות רבים. התנ"ך, תמצית חוכמתו של הכול יכול, כמוהו כיהלום מרהיב הזורח בשלל צבעים. לעתים נדמה לנו שגווניו השונים מנוגדים זה לזה, אולם בראותנו את האור הגדול המופץ, אנו נוכחים לדעת כי הם תואמים דווקא ומשלימים זה את זה. גם חכמי התלמוד הבינו כי מאחורי כל פסוק מסתתרות אמיתות רבות, וכל אחת מהן תורמת את מנגינתה המיוחדת ליצירת סימפוניה מופלאה, שאינה מיזוג של אקורדים צורמים, אלא אחדות מקודשת של ניגודים..."

מהדורה מורחבת

פרקי עיון על ימי השבת והמועדים שבתוך השנה השביעית. לכל שבת ושבת מוקדש מאמר המבאר את ענייני  הפרשה לאור השמיטה.

הדברים באו על דרך ההגות בספרי מחשבה וחסידות, אם כי אי פה ואי שם נופם נוטה לשטחי מקרא והלכה.

במהדורה זו נוסף מדור חדש ספיחיה של השביעית ובו שלשה קונטרסים: שפת השביעית – שנת השבע במשנת ה"שפת אמת", פרי השביעית – על השמיטה בתורת ר' צדוק, ו"אמרי שביעית" על ההגות בענייני השמיטה  בדברי האדמ"ר הזקן מגור.

בחלק א' מובאים ומבוארים ע"י הרב שלמה אבינר המאמרים הבאים:

מאמר הדור
המאמר המפורסם ביותר בספר. עיקר המאמר מבאר שדורנו הוא דור של גאולה ולכן אינו כמו הדורות הקודמים. הכפירה באלוקים הנראית בקרב החילונים אינה מתוך מוסריות ירודה, אלא דווקא מתוך אידאליזם גדול. לכן, דור זה "...לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עמה...".

עוסק בצורך ההכרחי בתחושת הזדהות עם תכנים רוחניים. קיום מצוות עם תחושת מועקה, אינו קיום מצוות הנעשה בתכלית השלימות.

פחד מלחשוב, או לשאול שאלות הוא הפחד המזיק ביותר. פחד זה גורם לכך שגם רוחניותו של האדם תהיה ירודה, דבר המונע השראת שכינה. בימי הגאולה, תשוב הגבורה לאומה הישראלית.

מחלק את הרעיונות הרוחניים לשלושה סוגים: 1- רעיונות שהם נחלת כל אדם חכם בעולם. 2- רעיונות שהם כלליים, אבל יתבטאו אצל כל אומה באופן שונה. 3- רעיונות השייכים אך ורק לעם ישראל. בזמן שישראל חוזרת להיות אומה בארצה, יש צורך להדגיש יותר את הסוג השלישי.

כריכה רכה | 336 עמ'

ספרית חוה - ספרי הרב אבינר

 

אוספה מובחרת של ביאורים ופנינים יקרים מאת הגאון מווילנא זצ"ל, מתוך כתבי יד וספרים.

מוגה ע"פ מקורות , ערוך ומסודר על סדר פרשיות השבוע. עם מדורים מיוחדים לחמש מגילות, נביאים, כתובים , אגדות הש"ס ופניני תפילה.

מדור מיוחד "בירור שמועה", בורר ומברר אמיתות השמועות. מפתח מורחב לפסוקי התנ"ך ומאמרי הש"ס, שנתבארו שלא במקומם.