בית אלוקים | למבי''ט - הוצאה חדשה עפ"י דפוס ראשון

תרגום חדש ומדויק של ספר הכוזרי מאת הרב יצחק שילת, ראש ישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים.
כולל חילופי גירסאות והערות ביאור קצרות למקומות קשים. הכוזרי הוא אחד מספרי היסוד של מחשבת ישראל,

אך התרגומים המצויים מקשים על לימודו. התרגום הקדום של ר' יהודה אבן תיבון קשה למדי להבנה לבני דורנו.

התרגום של ר' יהודה אבן שמואל נוח לקריאה, אך אינו מחויב דיו למקור הערבי.

ספר העיקרים המנוקד ערוך מחדש עם המפרשים המקורים, ועם הוספות שאינן נמצאות במהדורות אחרות.

כמו כן נוספו מפתחות מפורטים.

כריכה קשה

תורת חובות הלבבות מאת רבינו בחיי ב"ר יוסף אבן פקודה בתרגום אבן תיבון מבואר בסגנון קל המכונה "לב טוב" עם מדור של אוסף הערות וביאורים ומבחר מפניני המפרשים הערות הנקרא בשם "פתחי לב".

תורת חובת הלבבות, המוכר יותר בשם "חובות הלבבות", הוא ספר מוסר פרי עטו של רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה זצ"ל. הספר,  חובות הלבבות, נכתב במקור בשנת 1080 בערבית ותורגם לעברית לראשונה בידי יהודה אבן תיבון בשנת 1161.

רבנו בחיי הבדיל בספרו בין "חובות האיברים", כלומר המצוות המעשיות המוטלות על היהודים, לבין "חובות הלב" - חובות ההכרה וההרגשה, שהן מצוות האמונה והדרישות המוסריות. הוא מדגיש שהאחרונות עולות בחשיבותן על הראשונות. על פי השקפתו, חובה על היהודי להאמין באל ולבטוח בו, לערוך חשבון נפש ולחזור בתשובה, אך מעל לכל, לאהוב את האלוהים.

הספר "תורת חובות הלבבות" מחולק לעשרה "שערים" (פרקים) שכל אחד מהם עוסק באחת מחובות הלב. השער הראשון - שער הייחוד, עוסק באמונה,  ואילו השערים האחרים עוסקים במוסר ומידות. השער הרביעי הוא שער הביטחון שסגולה ללומדו לרפואה, לפרנסה, לפחד, לעצבנות וכעס.

מורה נבוכים בתרגום מדעי חדש של פרופסור מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב המסתייע בתרגומים הקודמים. שפת התרגום מודרנית ונגישה יותר, כולל שימוש במושגים מודרניים במקום המקוריים. בספר הפניות לספרי עזר ומאמרים ביחס לכל פרק ועניין.

הספר "מורה נבוכים", הוא ספר פילוסופיה חיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12. 'מורה נבוכים' הוא החיבור הפילוסופי החשוב והבולט ביותר בהגות היהודית בימי הביניים

הרמב"ם החל לכתוב את מורה נבוכים בשנת ד'תתקמ"ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ"א (1191). ספרו זה, הכתוב בערבית יהודית, נכתב במקורו עבור תלמידו - ר' יוסף בן יהודה. בספר מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת .

ב"מורה נבוכים" פורש הרמב"ם את שיטתו בנושאים רבים ובהם: שלילת הגשמות מהאל, נבואה, השגחה, טעמי המצוות, תורת המדינה ובריאת העולם ומוסריות כלל אנושית. בכל הנושאים מטפל הרמב"ם באורח רציונלי, היינו, מציג הוכחות הגיוניות התומכות בטענותיו. הרציונליזציה של תוכני הדת היא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מורה נבוכים.

במבוא לספר כותב הרמב"ם שבתוך הספר הוא טמן גופי ידע, שאותם הוא מבקש להסתיר מן הקורא הפשוט. הוא קורא למשכיל לנסות לפענח את סודותיו ולחשוף את הידע הנחשק המוסווה בתוך ספרו. לעומת משנה תורה ההלכתי, שבו ידע הרמב"ם לאסוף מקורות ידע ממכמני התלמודים ולגבש אותם למבנה ארכיטקטוני מסודר, עושה הרמב"ם במורה נבוכים את הפעולה ההפוכה, ומפזר נושאים באופן מכוון בחלקים השונים של ספרו, באופן שרק מי שיש לו בקיאות מעמיקה בספר, יכול לגבש את תפיסת הרמב"ם לגבי נושאים שונים.