הממד הפנימי | הרב יצחק גינזבורג

אם רץ לבך מבקש ללכת בעקבות המונח "רצוא ושוב", מונח מפתח ביהדות העוסק בקשר שבין האדם לבין הבורא. אדם חש כלוא בתוך מגבלות העולם הזה ובטרדות היום-יום הסיזיפיות. לבו מבקש לברוח אל האינסוף, אל מרחבי הרוח. זהו הרצוא. אולם לא פעם מעוררת דווקא העלייה מעלה רצון לשוב למטה, אל חיי המעשה, שדווקא בהם מצויה יכולת ההקשבה והבנייה המדודה המולידות את סערת ההתחדשות.

אם רץ לבך מתווה את הכוריאוגרפיה הסודית העתיקה, המאפשרת לאדם להתמסר לתנועות היום-יומיות ביותר מבלי להיבלע בהן. בין נתיבי המציאות מציצה ונחשפת האפשרות לדבקות ממשית ורבת עניין באלוהים.

ספר זה נע כבמסע בין הזרמים היהודיים השונים, שעסקו בסוד הרצוא והשוב וראו אותו בצורות שונות ואף מנוגדות. מסע זה הוא מסע אישי הדורך בפסוקי התנ"ך, עובר דרך חכמי ימי בית שני, התנאים והאמוראים, ומגיע עד למורי החסידות הגדולים ולהוגי המאה העשרים. במסע זה מבקש אלחנן ניר לפרוש בפני קוראיו את תורת המפגש היהודית בין אדם לאלוהיו, לזולתו ולעצמו. והרי כל מערכת יחסים עומדת על קרבה וריחוק, על חיזור והיענות, על רצוא ושוב.

אם רץ לבך הוא ספר לימוד מעמיק, המשמש גם כמבוא קולח ובהיר למחשבת היהדות בכלל ולמחשבת החסידות בפרט. אך לא פחות מכך זהו ספר של חוויה ורגש. והוא מגלה עולם כה עכשווי, חי ומלא תנועה, שהקריאה בו דומה לקריאה בסיפור עלילה סוער.

אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת "שיח יצחק" ומלמד ב"מרכז שטיינזלץ". עורך ספרות במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" וחתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת תשע"א. ערך את הספר מהודו ועד כאן (מס, 2006), וחיבר את ספרי השירה תחינה על האינטימיות (הקיבוץ המאוחד, 2008) והאש הרגילה (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2011).

'משנאות' – משנה נאה בהנאה, מביאה אל הלומד נוסח מדויק של המשנה, מלווה בביאור חדש ותמציתי, ואיורים המוסיפים הבנה וחוויה בלימוד המשנה ובתוספת של פירוש רבינו עובדיה מברטנורא. 

המשנה מובאת על פי שיטת "משנה סדורה" העוזרת להבנה ושינון. 

ההבנה והחוויה של המשנה היו לנגד עינינו בכל שלבי יצירת הספר, ממסד ועד טפחות.

משה גרוס – עורך תורני

גד מכטה – מלמד בישיבת הסדר

חננאל תורגמן – צייר וקריאיטיב

ערוך ומבואר על ידי הרב אביגדור שילה שליט"א, ותיק הרמים בישיבה הגבוהה "אור עציון".   

הוצאה חדשה של ספר "נר מצוה" עם ביאור מאת המהר"ל מפרג (ליקוט מספריו ובעיקר מ"גבורות השם"),

הכוללת ניקוד, פיסוק, חלוקה לפיסקאות, השלמת ותיקון מראי המקומות, קביעת כותרות לכל פרק ופיסקה,

הערות ותוספות מועילות.

ובתוספת ביאור "קול חי", המבאר את לשון המהר"ל פסקה מול פסקה בלשון צחה בת ימינו.