הניקוד, שער האותיות, הצירופים | רבי אברהם אבולעפיה

מהדורה חדשה מפוארת ומנוקדת

סידורו של שבת הוא ספר חסידות העוסק בענין קדושת השבת בדרך פרד"ס.

הספר הודפס לראשונה במוהילוב, עיר בה כיהן המחבר כרב, בשנת תקע"ג. זה ספרו הראשון של ר' חיים שהודפס והיחיד שהודפס בחייו. 

הספר מחולק לשני חלקים. בכל חלק הקדמה ותשעה פרקים. בחלק הראשון כל פרק מכונה 'שורש' והוא מחולק לענפים ועלים (לדוגמה, בשורש השני יש שני ענפים ובהם 15 ו-13 עלים). בחלק השני רמת החלוקה היא 'דרוש' - 'פרק' - 'מאמר'. לכל שורש/דרוש יש שם שראשי התיבות שלו הם "שבת" (הדרוש התשיעי, למשל, הוא שלוה בארץ תהיה).

החלק הראשון מסודר לפי סדר יום השבת כשהשורש הראשון עוסק בתוספת שבת, הבא אחריו בנרות שבת, והאחרון בסעודה שלישית.

רבי חיים מטשרנוביץ' נולד לאביו רבי שלמה בכפר הסמוך לבוצ'ץ אשר בגליציה בשנת תק"ל (1770) בערך.
רבי חיים נתפרסם כגדול בתורה ושימש ברבנות בקהילות מאהילוב, באטישאן, קישינוב, טשרנוביץ וגליל בוקובינה. מתלמידיו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.  עשה והצליח רבות לקרב עבריינים לאביהם שבשמים. בסוף ימיו עלה לארץ- ישראל והתיישב בצפת, בה נפטר ביום כ"ז כסלו תקע"ו (1815).

חיבוריו הנודעים ביותר: "באר מים חיים" על התורה, "ארץ החיים" על נ"ך וחלק שני ממנו על מסכת ברכות,

"סידורו של שבת" ו"שער התפלה".

618 עמ'

בכרך זה של הסדרה מאמרי ליבה במשנת הרב קוק מבואר המאמר דעת אלהים, ובו תמצית מתוך משנתו של הרב  קוק ביחס לאופי המפגש בין האדם לבין אלוהיו. כיצד ניתן להגיע לאמונה באלוהים, אם לא ניתן לתפוס אותו בעזרת החושים? האם אלוהים הוא ישות חיצונית למציאות, האם הוא חלק ממנה, או שמא היא חלק ממנו? מה אמור המפגש עם אלוהים לחולל בנו? במה שונה אמונתו של עם ישראל באלוהים מאמונתן של הדתות המונותיאיסטיות?

במאמר "דעת אלוהים" מנסח הרב קוק תשובות בהירות לשאלות הללו, תשובות אשר עשויות לרענן את אמונתם של המאמינים, ולעורר למחשבה חדשה את המגדירים עצמם כאתיאיסטים או כספקנים.

בעולם שידע אמונה דוגמאטית וכפירה נרחבת, מציע המאמר דעת אלהים אופציה שלישית, שיש בה משום בשורה של ממש.

לפיכך, לסדרת הספרים מאמרי ליבה של הרב קוק נבחרו מספר מאמרים מרכזיים, המעניקים לקורא תמצית ממשנתו של הרב קוק. מאמרים אלו זוכים לביאור יסודי ובהיר, המרחיב את היריעה מבלי לזנוח את רובד הפשט.