זמירות שבת המבואר מתיבתא - עוז והדר

בתחילת הזמירות נקבע מדור מורחב ומרתק על זמירות שבת קודש. שם מובאים מקורות המנהג לשורר זמירות שבת, סדר הזמירות ומקורותיהן, ולקט עשיר על חשיבותן.

המעיין במבוא יוכל להבין את מבנה הזמר והפיוט, הבנויים לרוב בסגנון פיוטי של חרוזים ופזמונים, ומשקל של יתידות ותנועות. במדור מיוחד נסקרו תולדותיהם של המחברים, תקופותיהם ונסיבות חיבור הפיוט, ועוד ידיעות מרתקות שהצד השווה שבהם שהם מעניקים טעם ערב ונופת צופים לנועם זמירות השבת.

הזמירות הודפסו בשיא תכלית ההידור, כמסורת ספרי 'עוז והדר', כאשר מסביב למילות הזמירות מופיעות כל תיבות הזמר, ודרכה של מהדורת 'מתיבתא' על הש"ס בה מכיל הביאור את לשון הגמרא, כך גם בביאור 'מתיבתא' על הזמירות כולל הביאור את כל תיבות הזמר, כשבין התיבות נשזר ביאור על כל הזמירות. בעריכת הביאור הושקעו מאמצים גדולים, בין היתר תוך כדי הקפדה לבאר רק את המילים הזקוקות לביאור, וזאת בכדי שלא להכביד על הקורא.

הביאור קצר ומתומצת.. בזמירות המיוסדות על לשון הקודש ורוב תיבותיהם מובנות לקורא, לא נוספו כמעט מילות ביאור, למעט ביאור על תיבות קשות להבנה. כדוגמת הזמר 'שלום עליכם', שתיבותיו מובנות וברורות לכל, אולם גם בזמר זה לא כולם יודעים לבאר את התיבות 'מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים' וכו', ואילו בביאור 'מתיבתא' נוספה תיבה אחת 'מלאכי עליון הנשלחים ממלך מלכי המלכים'. תיבה אחת, קצרה ותכליתית, המבארת את כל הקטע.

בזמירות אחרות הנאמרות בארמית, כמו זמירות האריז"ל או 'י-ה ריבון', שולב ביאור על כל תיבה תיבה. בזמירות האריז"ל הורחבה היריעה ומעבר לתרגום המילים הארמיות, נשזרו מילות ביאור קצרות בתוך סוגריים כדי להקל על המעיין להבין את כוונת הזמר ולא רק את תרגומו המילולי.

מתחת לביאור יוחד מדור מיוחד 'מקורות וציונים' שבו הובאו מקורת הביאור שהושתת על ספרים ישנים כמו אבודרהם, מחזור ויטרי, אוצר התפילות, ועוד ספרים רבים כמפורט במבוא לזמירות. כמן כן, נוספו בו פנינים יקרים ותוספות ביאור עמוק, שיש בהם כדי להמתיק עוד ועוד את טעמם הערב של הזמירות. בזמירות האריז"ל המיוסדים כידוע על אדני הקבלה, שולבו במדור זו, בקצרה וברמיזה, ענייני קבלה הרמוזים בזמר.

חידוש מיוחד שנתחדש במהדורה זו הוא מעין 'קדימון' לכל זמר. בראש כל זמר תומצת בקצרה מהות הזמר, ממנו יוכל המעיין ללמוד מה התכוון המחבר להביע במזמור. כך למשל לפני הזמר 'כל מקדש' מופיע קדימון קצר בו נכתב 'שמירת השבת, כיבודה עינוגה, ושכר המקיים כל זאת'. שבע מילים המתמצתים את כל כוונת המחבר.

אחרי הקדמה זו מופיע עוד קטע קצר על מבנה הזמר, חריזה – מבנה החרוזים, הפזמונים, הצלעות והמילים; משקל – יתידות ותנועות המעניקים לפיוט או לזמר את חינו המיוחד. כמו כן מודגש הסימן, כדרכם של הפייטנים לרמוז שמותיהם בתוך תיבות הזמר וצוין מי מחברו של כל זמר ופיוט. בזמירות שישנם כמה נוסחאות שונות על זהות המחבר, כל אלו הובאו ב'מקורות וציונים'. 

מלבד הביאור נוספו מדורים מיוחדים להלכות. בראש הזמירות מובאים הלכות הדלקת הנרות. ההלכות נכתבו ע"י מורי הוראה מובהקים ועברו ליטוש סגנון, והם כוללים בקצרה את כל ההלכות הנחוצות להדלקת הנרות, כמו דיני הנרות - כמה נרות מדליקים, היכן מדליקים, הנרות המובחרים להדלקה ועוד; מי חייב בהדלקה; דיני הברכה; וזמן ההדלקה. 

לפני הקידוש נמצא הלכות ודיני הקידוש. כמעשהו בראשונה כך מעשהו גם כאן כוללים ההלכות את כל הדינים המצויים כמו טעימה לפני קידוש, זמנו, חיוב נשים בקידוש, דיני הכוס, דיני היין, נוסח הקידוש, סדר הקידוש, שתיית היין ועוד. אחרי הקידוש מובאים הלכות הסעודה ובהם הלכות קידוש במקום סעודה, סדר הבציעה, מאכלי שבת, הפסק בין דגים לבשר ועוד הלכות נחוצות. 

מלבד ההלכות נקבעו בזמירות מנהגים הנהוגים בקהילות רבות. הובאו מנהגים שונים כמו ברכת הבנים, אמירות משניות בסעודות שבת, הרחת בשמים והדסים, קריאת מאמרי הזוהר ועוד. צוין מקורו של כל מנהג, והובאו נוסחאות שונות בקיום המנהגים.

כל מאמרי הזוהר הובאו כמובן בזמירות ומסביב להם ביאור 'מתיבתא' המבאר את כל דברי הזוהר. אפילו מאמרי הזוהר שהביא הבן איש חי ז"ל לאומרם לפני הקידוש, הובאו בזמירות כשגם הם זוכים לביאור רהוט וברור. 

 דגש מיוחד הושם על עימוד הטוב ביותר. נבחרו גופנים נעימים ומשובבי עין. הזמירות עצמם מופיעים בגופן גדול יותר ומסביבם בגופן קטן יותר, אך חד ומלוטש. הביאור מופיע כאשר תיבות הזמר והפיוט מודגשים, ואילו הביאור באות רגילה, כדוגמת מהדורת 'מתיבתא' על הש"ס.