חוג הראיה חלק א' - שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש

"אורות הקודש" הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.

מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ו-שמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (מוסר אביך, עין אי"ה ועוד).

גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש פותחים פתח להעמקה ולהרחבה במשנת הרב קוק, תוך עיון במקורותיה הנובעים מפנימיות התורה ומבט לפילוסופיה הכללית.

בספר שיעורי הרב הנזיר על ספר אורות הקודש למרן הראי"ה קוק זצ"ל שנדפסו מכתב יד קודשו בנויים לתלפיות בעומק הדעת ובדיוק מפליא.

משנה תורנית קבלית ופילוסופית שנערכה בגדלות אמונה בדרישת האמת ובטהרה.

השוואות בין אורות הקודש לשמונה קבצים ומקורות לשינויים ולהגהות שנעשו במהלך העריכה

השיעורים נמסרו מדי שבוע בפני חוג מצומצם של בכירי תלמידי הראי"ה וההולכים בדרכו.

הרב שאר ישוב כהן זצ"ל:

"מיזוג נדיר של קדושה וטהרה, וגדלות בתורת ישראל ובחכמת־האמת, עם ידיעה בהירה של חכמת העמים וספרותם המחשבתית – הוא סוד המפעל האדיר הזה..."

הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

"פעמים רבות, בסיומו של שיעור עמוק וקשה, היה הרב הנזיר מוריד את משקפיו, משמיט את זכוכית המגדלת שבה היה קורא מספריו, פושט את ידיו ואומר: יש שאלות שהפתרון להן אינו רק בחשיבה הרציונאלית. המפתח לפתרונן הוא גם ב"אובנתא דליבא", לא רק במוח אלא גם בלב.

כשקמים באשמורת הבוקר, כשהנשמה שטה, ומנגנים בכינור, חשים את קרבת ד' לי טוב, ואז נעלמות כל השאלות.

זה היה כינורו של דוד..."