חפץ חיים השיעור היומי | הרב שמעון פינקלמן והרב יצחק ברקוביץ

אֶצְלֵנוּ בַּבִּנְיָן

יֵשׁ מִנְיָן

בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת.

יֵשׁ מִנְיָן מְצֻיָּן,

מִנְיָן לָעִנְיָן,

אֶצְלֵנוּ בַּבִּנְיָן.

בָּזֶה אַחַר זֶה מִתְקַבְּצִים הַשְּׁכֵנִים לִתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמְחַכִּים שֶׁיֵּאָסֵף מִנְיָן שֶׁל עֲשָׂרָה לַתְּפִלָּה.

בַּחֲרוּזִים שׁוֹבָבִיִּים וּקְלִילִים מְסַפֵּר אוּרִי אוֹרְבָּךְ עַל הַהֲוַי הַמֻּכָּר כָּל כָּךְ שֶׁל "מִנְיְנֵי הַפָּנָס" בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, הַנֶּעֱרָכִים בָּרְחוֹב אוֹ בֶּחָצֵר.

אֶת הַסִּפּוּר מְלַוִּים אִיּוּרָיו מְלֵאֵי הַחֵן שֶׁל שַׁי צַ'רְקָה.

 

הנה דייל הקרקע הרחפן שמפספס את העובדה שאנחנו ממהרים ומעכב אותנו סתם כך; הנה הבעל-קורא נמלט על נפשו לפני מוסף כל שבת בקביעות.

למה הוא לא אוהב את החזן שלנו למוסף? והנה הבעל המפוזר, שעושה קניות, ואיכשהו קונה בדיוק כל מה שלא צריך ושוכח את הדברים הדחופים…

מעשים שבכל יום, נכון?

כולנו נתקלים על בסיס יומי בארועים עוכרי שלווה, ומוצאים את עצמנו רוצים לכעוס על פלוני, או לחלוטין מתוסכלים על אלמוני. למה הוא כזה… כזה… עקפן, דחפן, שתקן, מתעלם מאיתנו, לוקח ספר בלי רשות מאוצר בית הכנסת, ועוד.

נכון. עמוק בלב, קרוב קרוב לסרעפת התחתונה, אנחנו יודעים שתמיד ישנה גם אופציה אחרת חיובית. איכשהו, היפותטית. אולי ההוא שעקף בתור ממהר לטפל באשתו החולה, אולי ההוא שמתעלם מאיתנו סובל מקוצר ראיה, אולי השכן שבנה מרפסת שכח את ההסכם שחתם עליו… אולי. נגיד.

ייתכן. אבל… למי יש כוח לחשוב? לשבור את הראש? לנסות למצוא קצת אור?

בדיוק, לאף אחד אין סבלנות.

בספרו החדש והגאוני מכל צד (תכף תבינו את ההברקה הלשונית), לוקח אותנו גדי פולק לשלוש עשרה מסעות כאלו. במכחולו ובמקלדתו, מציג בפנינו גדי פולק שלושה עשר ארועים תמוהים, מקוממים, מציקים, ומאתגר אותנו באופן קשה: האם נוכל, איכשהו, אולי, נגיד, לחשוב טוב? להסביר מה ראינו ומדוע מדובר במשהו חיובי ונפלא ומרגש - ולא בסתם חוסר חינוך קלאסי?…

וכשמדובר בגדי פולק, מיותר לומר, תמיד ישנה איזושהי הברקה לא צפויה, כזו שעלולה לגרום לשרוכים בנעליים להיפרם מעצמם מרוב השתאות, או סתם כך לשכנע אותנו לפלוט צווחת התפעמות עסיסית בטבורה של חנות הספרים.

בספר זה דומה שגדי מצליח ככל הנראה להתעלות על כל הברקותיו הקודמות, ומייצר כאן משהו חדש לגמרי, שעוד לא היה כמוהו: ספר דו צדדי! מכל צד שתרצו – תצטרכו לשבור את הראש.

ובשפה פשוטה: אין לספר הזה כריכה אחורית, אלא שני צדדים קדמיים. אתם יכולים להפוך, לסובב, ולראות את הצד השני של המאורע התמוה.

בעצם מדובר כאן בשני ספרים הכרוכים יחד, עם סיפורים מצויירים חידתיים מקבילים, כאשר כל סיפור נותן רמזים לפענוח הסיפור המקביל בכריכה השניה.

האתגר? לשים לב לרמזים הקטנים שגדי כל כך אוהב לשתול, לשבור את הראש - ולהבין איך האירוע המציק הוא בעצם… משהו אחר… לגמרי.

ארוע של טוב ושל אכפתיות, של התמסרות יפהפיה ומתוקה לזולת, של מחשבה טובה.

תחשוב טוב 2: ספר שהוא חוויה למוח, ללב ו… כמובן: לעיניים.

כריכה קשה | 56 עמ'