לוח דינים ומנהגים היכל שלמה לשנת תשפ"ו

ע"פ פסקיו וכתביו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

בספר "תנא דבי אליהו" מלוקטים הלכות לפי סדר הימים בתורתו של מרן הרב אליהו זצ"ל.

ההלכות ודברי התורה מלוקטים בעיקר מתוך הספרים: "מאמר מרדכי" למועדים וימים, "מאמר מרדכי" הלכות לימות החול, סידור "קול אליהו", שו"ת "הרב הראשי", וכן מתוך "דרכי הלכה" שעל קיצור שו"ע.

ספר זה הינו ייחודי מתוך ספרי הרב זצ"ל שכן ענייניו רבים ומגוונים, ומלוקטים מתוך רוב ספריו לפי העניין או המועד, בבחינת "מעט המחזיק את המרובה" וכמעט כל עניין שנלקט בספר זה, במקורו - הוא מובא כמעיין הנובע -

בפלפול ההלכה ובתוספת מרובה.

הספר נערך כך שילמדו שתי הלכות מתורת הרב ועוד הלכה בצורת "שאלה ותשובה" למען ישכיל הקורא.

וביום שישי ושבת הובאו רעיונות מתוך דברי תורתו.

בדרך כלל נשמר הנוסח המקורי שנכתב ע"י הרב אליהו זצ"ל בעצמו, אבל פעמים שהעורכים שינו במעט את הלשון

או הנוסח למען ירוץ בו הקורא, כיון שרצו להקיף כמה ממפסקי הרב בהלכה אחת.

כריכה רכה | מהדורה קטנה | 400 עמ' | מהדורת תשפ"ד

דרכי הוראה - ספרי הרב מרדכי אליהו

ספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם. הספר נכתב על ידי הרב אברהם יצחק שפרלינג מלבוב. נדפס לראשונה בשנת תרנ"א (1891), וזכה לתפוצה רבה. כיום זהו הספר השימושי ביותר לידיעת המנהגים ומקורותיהם.

בספר "טעמי המנהגים" סדורים למעלה מאלף מנהגים (ממוספרים, באותיות) על פי סדר השולחן ערוך חלק אורח חיים: השכמת האדם בבוקר, תפילות יום חול, שבת ומועדים, החל מניסן ופסח וכלה באדר ופורים. לאחר מכן מנהגים במעגל החיים, מברית מילה ופדיון הבן, עבור דרך מנהגי נישואין ועד מנהגי אבלות.

מנהגים אלו נאספו ממאות ספרים: כתבי ראשונים, ספר הזוהר, פוסקי הלכה, מנהגי אדמו"רים ואף סיפורי חסידים ממגוון הזרמים החסידיים.

הספר כולל גם דינים רבים שמבחינה הלכתית מדויקת אינם מוגדרים כמנהג, אלא כחובה מן התורה או מתקנת חז"ל.

הספר אינו מהווה מחקר שמתחקה אחרי המקורות הקדומים ביותר למנהגים, וככלל אין בו דיון וביקורת על טעמי מנהגים שהוזכרו בו. זוהי אסופה עממית של מה שנכתב בספרים מסוגים שונים, רבים מהם בדרך דרשנית.

בכרך שני (הנקרא "ליקוטים") הוסיף המחבר ענייני דרך ארץ ועצות שונות, בכרך זה הובאו גם סגולות ותרופות עממיות. הללו לוקטו מכתבי אדמו"רים, מספריו הרפואיים של הרמב"ם, ו"מכתבי רופאים מובהקים, כולם מנוסים ובדוקים".‏ 

  

המהדורה שלפנינו בהוצאת שי למורא (אשכול) יצאה לאור ע"י נכד המחבר כוללת את כל חלקי הספר בכרך אחד, ה"קונטרס אחרון" הודפס בתחתית כל עמוד, כך שהחומר על כל מנהג מרוכז באותו עמוד. עוד נוספו במהדורה זו מנהגי ל"ג בעומר במירון מאת הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, עשרות ציורים על סדר הנחת תפילין וצורת קשירת הרצועות, ומפתח מפורט

הרב שפרלינג נולד בלבוב (תרי"א, 1851) ונפטר בה (תרפ"א, 1921). שימש בה כשו"ב, ורב העיר, רבי יצחק שמלקיש (בהסכמתו למהדורה השנייה, תרנ"ו) מתאר אותו כ"רבני מופלג" ו"שו"ב מומחה". 

(עפ"י וויקפדיה)

673 עמ'

לוח לארץ ישראל החל להופיע בשנת תרס"ה ע"י הרב יחיאל טוקצינסקי.

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי היה חלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח, שיצא לראשונה בשנת תרס"ה (1905), כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת. מלבד זאת כלל הלוח גם זמנים הלכתיים, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות שהחליט עליהן בפסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.

מקוריותו ונוחותו של הלוח, תרמו לקבלתו המהירה והנלהבת בכל שדרות הציבור. מדי שנה בשנה נוהגים מאות גבאים להזמין את פורמט הקיר של הלוח, היוצא לאור עד היום, ולתלותו על אחד מקירות בית הכנסת. כך יכול כל מתפלל ומעיין, לבדוק בעצמו מהו סדר התפילה הצפוי במועד נתון, ואילו מנהגים יש לנהוג באותו יום, על פי מנהג ארץ ישראל. מלבד זאת יוצא הלוח במהדורת חוברת קטנה, הנוחה לעלעול מהיר וקל.

רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים תרס"ה - תשט"ו (1905-1955). עם פטירתו המשיך בנו, רבי ניסן אהרן טוקצינסקי להוציא לאור את הלוח למנהגי ארץ ישראל.

"ספר התודעה" מהווה את  אחד מספרי היסוד של ארון הספרים היהודי. הספר  עוסק במועדי השנה ומסודר לפי חודשי השנה מתשרי ועד אלול. נושא הספר הוא דינים, הלכות ומנהגים למועדי השנה, והוא כולל הסברים על משמעותם של מנהגים מקובלים בחגי ישראל. כמו כן כולל הספר מקורות שונים לדינים ולמנהגים.בשפה ברורה ובהירה.

659 עמ' | הוצאת יד אליהו כי טוב ירושלים

מהדורה חדשה של ספר הגבאי ברכות והודאות בהוצאת איחוד בתי הכנסת בישראל "היכל שלמה" בנוסח כל עדות ישראל ובו שלשה שערים:

שער הברכות: עליה לתורה, מי שברך ותפילות הודיה
ואלה אזכרה: אל מלא רחמים, השכבות ואזכרות
שער ההפטרות: לוח קריאת ההפטרות ולוח ראשי חודשים והמולדות.

ספר לשימוש הגבאי בבית הכנסת המכיל ברכות 'מי שברך' מוכרות לעולים, לחולים,ליולדת וכדומה יחד עם ברכות ח דשות הנדרשות במעגל החיים כמו: כניסת ילדים לכיתה א', גיוס לצבא, קליטת משפחה בקהילה, ברכה למשפחה שעולה לארץ ועוד.

פורמט גדול | כריכה קשה