מגן ציצית - פטנט לכיבוס ציציות

איך ב-75 שנה התגבשה החברה הישראלית, ולמה אנחנו לא מרגישים את זה?

מזמן לא נשמעו בישראל כל כך הרבה חששות ממלחמת אחים; אך צריך לזכור שהסכנה הזאת צצה דווקא כשיש אחים. מתקרבים ורבים טוען שאכן אנחנו, הישראלים, קרובים היום אלה לאלה יותר מאי - פעם; שהחברה הישראלית עברה בשבעים וחמש שנותיה. תהליך של התגבשות והתקרבות; שנוצר בה לראשונה מרכז כובד דומיננטי; ושדווקא התהליך הזה מביא אותנו לשעה נפיצה במיוחד.

אין היום בישראל פולמוס חריף על שאלות גורליות של שלום ומלחמה. גם בתחום הזהות איננו מאוד רחוקים: למרות החשדנות ההדדית, מעטים רוצים למחוק את האופי היהודי של המדינה, ומעטים מתכחשים לאופייה הדמוקרטי. אם כך, למה יש בינינו מריבות כה מרות?

"ר' יהודה, כל כך התרחקנו עד שאנחנו אפילו לא מתווכחים". בחברה הישראלית כולה מתחולל תהליך הפוך: אנחנו מתקרבים, ובגלל זה אנחנו לא מפסיקים להתווכח ולריב. ההיסטוריה היהודית מלמדת שזהו רגע מכריע שיכול להביא אותנו להסלמה או לאיחוי. הבחירה כולה שלנו.

חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר פורה ופובליציסט. צבין ספריו: הדר הטובה, גשר בנות יעקב, תיקו, לא תקין, מדינה קטנה לעם גדול ועוד.

כריכה קשה

כריכה קשה

“כשאנחנו עם ישראל רואים את תולדותינו לאורך הדורות, אנו רואים אותם כתולדות היחסים בין הדוד והרעיה, כמו בשיר השירים. גם הפירוד וגם ההתאחדות, גם הגעגועים וגם היסורים, כל זה במסגרת של ברית, של אהבה. זוהי תחושת הגורל והייעוד המיוחדת לעם ישראל. זו פרשנות מיוחדת לכל מאורע היסטורי, לא רק במובנו הגיאופוליטי או הכלכלי וכדו’, אלא במשמעות שיש למאורע זה במערכת היחסים שבין ישראל לאלוקים”.

יסודו של ספר זה במסגרת שיעורים שניתנו במשך מספר שנים בישיבת ההסדר “הר ברכה”. שילוב התחומים, הניתוח הרציונאלי הנוקב עם התפיסה האמונית מבית מדרשו של הרב קוק, מהווים חידוש בשדה הספר התורני והמחקרי גם יחד.

שני ספרים בכרך אחד:

אות חיים - דרושים לבר מצווה, לנישואין, לחינוך הנערים, לחינוך בית כנסת, לחינוך הבית, לשבעה באדר, ובמעלת רשב"י ע"ה.

שיח חיים - דרושים לעצירת גשמים, על יסורין וחולאים רעים, למגיפה, ומיתת הילדים, ודרשה להכנסת ספר תורה וסיום מסכתא, ובמעלת הצדקה ובמעלת ארץ ישראל. 


ספרי הבן איש חי

תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוח של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות.

הספר "לא תקין"  מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה.

הרב חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט. כתב בין היתר את רבי-המכר "חווה לא אכלה תפוח",