פרקים מהרב חרל"פ זצ"ל לז' באדר יום פטירת משה רבנו והספדי צדיקים וגדולים.
רבי יעקב משה חרל"פ נולד לזבולון חרל"פ (משפחת חרל"פ מיוחסת לדוד המלך) ואמו מרים. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ואצל אביו רבי זבולון, שהיה אב בית דין. רבו השני היה הרב יהושע צבי מיכל שפירא, שסמך עליו את ידיו, ומסר לו לאחר מכן את כל כתביו בחידושי תורה. בבגרותו כיהן כדיין בבית הדין של הרב מהרי"ל דיסקין.
בשנת 1908, עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים, מונה לרבהּ, ולאחר מכן מונה גם לרבה של שכונת רחביה.
ביפו, כשהוא כבר רב בעל מעמד בארץ ישראל, פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק והפך להיות תלמידו בלב ובנפש. לאחר פטירת הרב קוק, מונה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב.
בכתביו הביא לידי ביטוי את המהפך שעבר:
"תהלה לו יתברך שהוציאני מסדרי הכבישה והעלני לכלל סדרי ההעלאה, וכל צמצום ומעיקה שאז היה מאירני, עתה הוא מחשיכני ומזיקני... ויחד הננו פורחים אל על, אל מקור החיים האמתיים, אל קול הדוד הדופק בנו לתחיית עולמים בקדושת ישראל ותפארתו."
במאמרו הד החיים הישראליים עולה קצת מתפיסתו שבה הוא מאפיין את האופי הישראלי ב"מוחין דגדלות", ברוממות ועוז, דווקא בארץ ישראל שאת בניה כינה "בני היכלא דמלכא קדישא", (בני ההיכל של המלך הקדוש).
אחת מאימרותיו הידועות היא: "יש צדיקים שיכולים להחזיר בני אדם בתשובה על ידי השירה והזימרה, כי על ידי רוב שמחתם בתמימות האמונה, הם ממשיכים אמונה ותמימות בעולם".
ביום כ"ט בנובמבר, יום הכרזת האו"ם על הקמת מדינה עברית בארץ ישראל וחלוקת הארץ, הגיע לישיבת 'מרכז הרב' והסתודד בחדרו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל יחד עם הרב צבי יהודה קוק בנו של הרב. יחד שתקו וחשבו כיצד להתייחס להחלטת האו"ם שמחד אישר הקמת מדינה לעם היהודי בארץ, ומאידך חולקה הארץ, וחלקים גדולים ממנה נלקחו לעמי הנכר. לאחר שתיקה ממושכת אמרו כאחד: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו". וכך נקבעה החותמת על ידי שני גדולי ישראל אלו להכרה בתקומת ישראל כמעשה ה' וכשלב בשלבי הגאולה
מי מרום - ישיבת בית זבול
