מעל במת הכנסת | נאומי ח"כ הרב מאיר כהנא

"איש האמונה הבודד" הוא שמה של מסה עיונית שכתב הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק באנגלית ואשר ראתה אור בשנת תשכ"ה . מסה זו נועדה "להגדיר את הבעיה הגדולה הניצבת בפני איש האמונה בן זמננו, והיא מתארת את תחושת בדידותו של המאמין "בשל מצבו המיוחד בחברה החילונית שלנו".   המסה פותחת באמירה אישית על הרקע לכתיבתה ועל הדילמה האישית של המחבר שתמציתה - "אני בודד".  בדידותו של איש האמונה בעידן המודרני אין לה פתרון, ועם זאת, הגדרתה מבהירה למאמין את מעמדו ואת מחויבותו. במסה זו מנתח הרב סולוביצ'יק את מקומו של איש האמונה ואת תפקידו בעולם ובקהילה באמצעות הצגת שני טיפוסים - איש ההדר ואיש האמונה - המבוססים על שני התיאורים של בריאת האדם בספר בראשית.

איש ההדר הוא התיאור העולה מבריאת האדם (בראשית א 26 - 30): אדם יוצר שנברא בצלם אלוהים והתברך "בכוחות כבירים" להגשמת ייעודו: שליטה והצלחה, "ניצחון על כוחות הטבע" - כפי שמדגים זאת המדען המודרני. שלח אך איש ההדר "הוא גם אסתטיקן יוצר", המעצב אידאות ויוצר יופי, וכוח יצירתו בא לידי ביטוי "גם בתחום החוק." ייעודו של איש ההדר - למלא את התפקיד שהטיל עליו בוראו כאדם-אדון, אך לעשות זאת מתוך תחושה עמוקה של אחריות. איש ההדר אינו בודד - ולא היה לבדו אפילו ביום שנוצר: הוא נברא יחד עם חוה, הוא יצור חברתי החי ופועל בתוך קהילה מטעמים תועלתניים, מתוך אינטרסים משותפים.

איש האמונה הוא התיאור העולה מסיפור בריאת האדם (בראשית ב 7, 15, 21 - 25): גם הוא, כמו איש ההדר,  מגיב ליקום הסובב אותו, אך בניגוד לאיש ההדר השואף לכוח ולשליטה ולכן שואל שאלות פונקציונליות, איש האמונה מעלה שאלות מטפיזיות על התכלית והמשמעות של הבריאה. בניגוד לאיש ההדר, "המחפש את צלם האלוהים בנוסחה המתמטית או בחוק הטבע היחסי"

איש האמונה "חי בדבקות עם האלוהים" וחוקר רק את העולם "שבו הוא מקיים יחס הדוק עם האלוהים". איש האמונה - בניגוד לאיש ההדר - נברא בודד, והוא זכה לבת זוג רק לאחר שהקריב מעצמו: ה' הפיל עליו תרדמה ולקח ממנו צלע. הוא נכבש ונוצח - אך בתהליך זה מצא את בת זוגו. הקהילה של איש האמונה דורשת ויתור והקרבה - וכך נוצר סוג חדש של קהילה: קהילת האמונה, שהיא קהילת הברית, המבוססת על שיתוף האלוהים והאדם, ובאה לידי ביטוי בקהילה המתפללת ובקהילת ההלכה.

איש האמונה הבודד נמצא "בתנועה מתמדת בין קוטב ההדר הטבעי ובין קוטב הענווה" של קהילת הברית. האל הטיל עליו את התפקיד הדיאלקטי הכרוך במעבר מתמיד "בין קהילת האמונה ובין קהילת ההדר" - ומכאן "שהגאולה השלמה של האדם אינה ניתנת להשגה", ואיש האמונה נותר בבדידותו.