נגיעות בשפת הלב | יאיר דרייפוס

הספר "פניך אבקש" מכיל בתוכו 22 דרשות שדרש בישיבת הכותל בשנת תשמ"ב, בעת שכיהן כממלא מקומו של ראש הישיבה הרב ח"י הדרי שליט"א.

הספר נערך ועובד על ידי ר' מאיר ורדיגר ור' עוזי פוקס, שהיו תלמידים בישיבה באותה שנה, בעזרת הקלטות, סיכומים ורשימותיו של הרב.

העבודה נעשתה בידיעתו ובברכתו של הרב שג"ר, שאף זכה לראות את הספר בעריכה ראשונית.

יצא לאור בסיוון תשס"ח, לקראת יום השנה להסתלקות הרב שג"ר זצ"ל. 

בספר "נהלך ברגש" מאת הרב שג"ר מרוכזים מגוון מאמרים בנושאים שונים: גמרא והלכה, מחשבת הראשונים, חסידות ודרשות, שירה וענייני אקטואליה שונים, המבטאים את רוחב עולמו של הרב שג"ר זצ"ל ואשר יש בהם צוהר לגדלותו בתורה, לעומק שלו ולכנותו הנוקבת.

הספר "נהלך ברגש" יצא לאור לקראת יום השנה לפטירתו, והוא ראשון בסדרת ספרים ש'מכון כתבי הרב שג"ר' מתעתד לפרסם בעז"ה על בסיס עזבונו התורני העצום.

בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום.

בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה.

כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים.

בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.

הרב שמעון גרשון רוזנברג – שג"ר (1949–2007) היה ראש ישיבה, תלמיד חכם ציוני והוגה דעות דתי שנודע כאחד ממובילי לימוד החסידות בעולם הציוני־דתי וכמי שניהל דיאלוג ער עם ההגות הפוסטמודרנית. הוא השאיר אחריו כתבים רבים במגוון מתחומי היהדות, אשר ראו ורואים אור בשנים האחרונות.

כרך זה הוא השני בסדרה "צירופים חדשים: הגות בענייני השעה". הוא מכיל את תמצית הגותו של הרב שג"ר בסוגיות אקטואליות־פוליטיות הנוגעות לתהליך השלום ולמלחמות, ליחס אל המדינה ולמקומו של העם היהודי בין אומות העולם. הספר הקודם בסדרה, "לוחות ושברי לוחות" (2013), נהפך לספר יסוד במחשבה היהודית.

בספר "הליכות עולם" עוסק הרב שג"ר במתח שבין ראיית ההלכה כנצחית ועל-זמנית לבין התהליכים החלים בה וההקשרים ההיסטוריים שהיא כרוכה בהם. בסוגיות השונות אותן בוחן הרב שג"ר, בא לידי ביטוי הפער בין ההקשרים התרבותיים, המוסריים והמשפטיים, שמתוכם התעצבה ההלכה לבין אלו המעצבים את חיינו כיום.

שאלת היחס בין ההלכה לתהליכים היסטוריים נוגעת במתחים היסודיים המעצבים את הזהות היהודית המודרנית. שאלה זו, שהעסיקה את הרב שג"ר רבות, עומדת במרכזו של ספר זה ונידונה בו באופן רחב ומעמיק. המאמרים המופיעים כאן עוסקים בה באמצעות הדגמתה במגוון של סוגיות הלכתיות: האופי הייחודי של דיני הנזיקין בהלכה, השתלשלותן של הלכות המוקצה, מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, ופרשנות חז"ל לדין 'עין תחת עין'. באמצעות ההתמקדות בממד ההיסטורי של סוגיות אלו, בוחן הרב שג"ר את השאלות היסודיות שמעלה היחס בין הלכה והיסטוריה: מהי משמעותם של התהליכים שעוברת ההלכה במשך הדורות? כיצד מגיבה ההלכה לשינויים ערכיים וחברתיים? מהי עמדתם של הפרשנים והפוסקים לנוכח תהליכים אלו? כיצד משפיעה המודעות ההיסטורית על לימוד התורה וקיום המצוות? הרב שג"ר ניגש לדיון זה באמצעות מגוון של שפות וכלים: פרשנות של פסוקי התורה ומדרשי חז"ל, עיון למדני בסוגיות הלכתיות, ושימוש במושגים והבחנות מתחומי ההיסטוריה, המשפט והאנתרופולוגיה. מקום מרכזי בדיון שמור לדמותו של הרמב"ם, שהרב רואה בו מורה דרך לתפיסת ההיסטוריוּת של ההלכה. בנוסף לכך, רגישותו האופיינית של הרב שג"ר לממד הקיומי של החיים הדתיים מביאה אותו להוליך את הדיון אל מעבר לתחום ההיסטורי והתיאולוגי, ולבחון את האופן שבו מעצבת המודעות ההיסטורית את חווייתו הקיומית של לומד התורה ומקיים המצוות.

בחיבור זה פורש הרב שג"ר זצ"ל, אחד מגדולי הלמדנים וההוגים שהעמידה הציונות הדתית, את משנתו בנושא לימוד הגמרא. משנה זו צמחה והתפתחה במשך שנים ארוכות; ראשיתה בתחושת מועקה שחוו הוא ורבים מתלמידי ישיבות ההסדר בני דורו בלימודם. הרב שג"ר טען כי מקורה של מועקה זו בפער בין דרך הלימוד הישיבתית לעולמו של הציבור הדתי-לאומי. באמצעות שרטוט הקווים המרכזיים של לימוד התורה בעם ישראל במאתיים השנים האחרונות – מהגר"א ור' חיים מבריסק ועד המחקר התלמודי בן זמננו, וניתוח מעמיק של משמעותם, מנסה הרב שג"ר לטוות דרך לימוד המתאימה לציבור זה.

הרב שג"ר מציע דרך ייחודית ללימוד, המנסה להמשיך את מסורת הלימוד הישיבתית מחד גיסא, ומאידך גיסא – לחדש דרך הן במטרת הלימוד והן בתכניו. הוא טוען כי התורה כתורת חיים מחייבת התחדשות מתמדת, תוך הפנמתה לקיום הרוחני של לומדיה.