סט ספרי הרב בכרך על התנ"ך 7 כרכים | הרב יהושע בכרך

רוצה לדעת מה באמת קורה בתנ"ך ? הספר הכי חשוב בעולם ואתה לא באמת בקיא בו ?

לראשונה בהיסטוריה:

ספרי התנ"ך מונגשים כפרוזה המשלבת את מדרשי חז"ל ופרשני המקרא באופן ידידותי לקורא ובצורה מרתקת וחווייתית!

כמו ספר מתח שפשוט אי אפשר להפסיק לקרוא...

הכרך השביעי בסדרה "מלחמות המלכים" מתאר חלק מספר מלכים ב' וספר יואל.

הכרך שעבר "שתי הממלכות" – היה מטלטל, ולכן המלצתי לשים קסדה על הראש. בשביל לצלוח את "מלחמות המלכים" בשלום, הייתי מציע גם להיכנס לחדר עם קירות מרופדים, כי אנחנו נכנסים לתוך מעין בית משוגעים, אז כדאי מאוד לשמור על הראש…

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת – כבר היו דברים מעולם. מלכי ישראל וכן חלק ממלכי יהודה הלכו בדרך נלוזה: התשוקה למלוך בצורה אבסולוטית הוציאה את המלכים למרד נגד השם. התאווה לעקור את העם מהעבר המפואר שלו גרמה להם להמשיך ולרדות בו. הם מיהרו למחוץ את ההמון הפשוט מתחת לנטל החיים בשביל לגדל את עושר כבוד מלכותם. טשטשו את הזהות והמוחין בהבלים, ומבעד לענן הערפל שנוצר שלחו יד לכיס האביונים וגזלום. מדי פעם בפעם, קם מנהיג שמנסה לתקן את העוולה, לעיתים הוא מצליח יותר ולעיתים פחות, לצערנו. בדרך כלל, לאחר זמן מה, הוא נסחף למחול השדים כקודמיו.

מלכים שבתחילת דרכם נראו כליל השלמות, הופכים את עורם ומתנהגים כחיות הצמאות לטרף.

הנביאים מנסים ליישר את המלכים והעם לדרך הישרה, אך, לצערנו, נוחלים אכזבות.

ניתוח מעמיק בעקבות מדרשי חז”ל על מגילת אסתר. הפירוש נטוע עמוק בדברי חז”ל, ועם זאת הוא חדשני, ומאיר את המגילה באור חדש.

אידאלי למורים, לתלמידים ולכל החפץ להכיר את המגילה לעומקה.

 

בפעם הראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה. במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם" ??

האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם ?

הספר "שיבת ציון" יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה. הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא.

במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.

נאמן לשיטתו בספריו הקודמים, מבקש הרב בנימין לאו לקרב את סיפורי העבר לסיפור שלנו, וכך בעודה הולכת ומתבררת, מעוררת תמונת המסע של שיבת ציון העתיקה שאלות שנותרו פתוחות לגבי התחנות הבאות במהלך של העם המתבסס בארצו בדורנו.

הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש מיזם 929 לקריאה ישראלית יומית בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי.

כרך חדש בסדרת מעם לועז (תשפ"ג)

ילקוט מעם לועז המנוקד והוא אוצר האגדה והפירושים על תורה נביאים וכתובים על ספר דניאל.

עורך הרב יוסף ווינברגר על פי דרכו של מייסד הסידרה רבי יעקב כולי זצ"ל.

כריכה קשה | 606 עמ'

הוצאת וגשל

מגילת קהלת נכתבה על ידי אחד הסופרים הכנים והנוקבים ביותר בתולדות ספרות העולם. יצירתו היא פרי של התבוננות בחיי האדם והחברה, וכל כולה התמודדות כואבת ומלאת תסכול נוכח העוולות, חוסר הצדק וחוסר הפשר שבחיים, ועם חוסר האונים והמוגבלויות של בני האדם.

האם ביקש מחבר המגילה לתת מענה למחשבות המענות שהטרידו אותו ? האם הציע לקוראי דבריו מוצא מהמצוקה שתיאר ? האם מתחת לפני השטח הוא גם מתווה דרך שבה אפשר ואולי אף כדאי לחיות חיים טובים ? ואם כן, מה הם תוכנם ומשמעותם של המענה, המוצא והדרך ? האם ניתן לראות במגילת קהלת יצירה אופטימית ? לשאלות אלו ניתנו תשובות רבות על ידי פרשנים קדומים וחדשים, וספר זה מפלס בתוכן נתיב יחודי משלו.

תיאורי חוסר הפשר וחוסר האונים, עלולים להוביל את הקורא למסקנה ש"הכל הבל". אך המסר של המגילה לא מסתכם בכך. קוהלת: סדק של אור מראה כיצד מתחת לפני השטח טמון במגילה מענה לשאלות הקשות שהיא עצמה מעוררת.

דווקא לאור התובנה של קהלת שמתחילה מביטול המשמעות, הוא סולל עבורנו דרך של חיים שיש בהם שמחה והנאה. הקוראים יגלו מחדש את המגילה כמזמינה אותם לגעת בחיים עצמם, להבחין בין עיקר לטפל, למצוא טעם בחוויות הקטנות של הקיום, להאמין, לעמול ולנצל את הזמן הקצוב שיש לו לאדם על פני האדמה.

  

הספר "קהלת: סדק של אור" הוא פרי שיתוף פעולה בין שניים מהמוחות החריפים של דורנו: פרופ' יונתן גרוסמן (המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר־אילן) וד"ר עשהאל אבלמן (המרכז האקדמי שלם ומכללת הרצוג)