סידור עבודה שבלב בכריכה מהודרת - נוסח עדות המזרח

התלמוד הירושלמי, 'תורת ארץ ישראל', נח מאז ומעולם בצל התלמוד הבבלי. בעוד שהבבלי היה רשות הרבים, בית המדרש בו נקבעה ההלכה ונערכה כל מלחמתה של תורה,

הירושלמי נחבא בצד, כמו גן נעול. גאונים מעטים בלבד ביקרו בו ודלו ממנו מרגליות נפלאות.

ראוי היה כל אותו הנסיון שנרכש ביד העוסקים במלאכת הקודש של עריכת התלמוד הבבלי במפעל "עוז והדר", כדי לאפשר להם לשים חותמם גם על התלמוד הירושלמי ולהשיב לו את זוהרו. לגבי התלמוד ירושלמי, עבודה זו ממש הפכה את הלילה ליום, ואת התלמוד הירושלמי לנגיש ללומד. אך העבודה לא הייתה קלה.

ראשית, היה על העורכים של עוז והדר להתייעץ עם גדולי הדור לגבי דפוסים - ולבסוף בחרו לבכר את דפוס ונצייא, העתיק ביותר, כנוסח הבסיסי המשמש עבור התלמוד.

אך עדיין נזקקו רבות לכל המהדורות המאוחרות יותר, כמו גם לכתבי-היד המוקדמים ביותר, כדי לתקן אלפים רבים של שיבושים, שממש היו חיוניים להבנת פשט הירושלמי.

אחד השינויים המשמעותיים בעריכה עצמה, היה פיסוקו הנכון של הירושלמי , לפי סוגיות ענייניות, בדומה לפיסוק המסורתי של הבבלי.

גדולי ישראל תרמו הרבה מזמנם ורוחב דעתם גם בהכרעות הקשורות לפירושי הירושלמי. הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הורה, למשל, להעמיד את פירוש ה"חרדים" כראשון סביב הירושלמי, כדוגמת רש"י על הבבלי, משום שהוא הקרוב ביותר לפשט הגמרא. הגר"ח תרם גם פירוש משלו, שסיים במיוחד לכבוד מהדורה זו של עוז והדר.

היא מופיעה לצד מספר פירושים אחרים שנוספו במיוחד למהדורה זו.

הוצאת עוז והדר - היכלי התורה