חמדת אבות | דוד ג'יאמי

לכרוך את התפילה | ראובן גפני

לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר ראובן גפני בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו הכרך הראשון, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כ70 סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים ואשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך.

הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים, לעיצובם התוכני והחזותי, לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו, ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.

רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין במהלך השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה, תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.

פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט, סידורים לאומיים בסערת מדינה, סידורי עדות וקהילות מובחנות, סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות, סידוריהם של צדיקים ופוסקים, סידורים מתורגמים, סידורי הזמן החדש, ומספר סידורי חג ומועד.

ד"ר ראובן גפני, חבר סגל בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, כותב רבות על עולם בית הכנסת והתפילה בארץ ישראל, וחוקר סוגיות שונות הנוגעות לקשרים שבין דת, תרבות ולאומיות יהודית בארץ ישראל בעת החדשה.

הוצאת תבונות / הר עציון

קיצור תולדות הישראליות |

נתנאל אלינסון

הספר 'קיצור תולדות הישראליות' עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא "ישראליות". במהלך המסע מתקבלות תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכל: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?

ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ"ארץ זבת חלב ודבש" היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, ואם לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך דווקא לסיכוי הגדול של העם הזה?
התשובה טמונה בסודה של הישראליות.

נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר, יזם ואיש חינוך. חוקר ועוסק בחיבורים שבין החברה הישראלית, הגיאוגרפיה הארצישראלית והמסורת הישראלית. פרסם 4 ספרים בנושאי תנ"ך, ארץ ישראל והיסטוריה. תושב הערבה.

כריכה רכה | 440 עמ'

ידיעות ספרים - ספרי יהדות