עטרת ציון - גלות וגאולה 2 כרכים | הרב בן ציון מוצפי

בספר, השני בסדרת התוועדות עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), עוד כארבעים פרקים מהתוועדויותיו של הרב ע"ה, האיש שלא ניתן להכניס לשום תבנית או משבצת. הפרק הראשון בספר מביא את ההתוועדות שקיים הרב ביום ההולדת האחרון לפני שניטל ממנו כח הדיבור, בה דיבר בפתיחות נדירה על פועלו לאורך השנים, על מה שעשה ומה שהיה רוצה לעשות.  

דבריו כתמיד קולחים, מרתקים, כנים וישירים וחודרים הישר אל הלב. הקריאה בפרקי הספר מחיה מחדש את מעמד ההתוועדות, ומאפשרת לרוחו הגדולה של הרב להמשיך לחיות ולהתקיים ו"לעשות אנשים" - בהתאם לשאיפתו ותקוותו העמוקה.

כריכה קשה | 241 עמ'

מוזמנים לקחת אתכם לבית הכנסת את הספר הזה, שמכיל בתוכו קינות לערב תשעה באב (נוסח עדות המזרח ואשכנז), מגילת איכה, ולאחריה פירוש- צמוד-פסוקים למגילת איכה, מאת הרב חגי לונדין.

 

האם האבל על חורבן בית המקדש יכול להיות רלוונטי לימינו?

דומה שבמאה העשרים־ואחת, במדינת ישראל החופשית והעשירה, הכאב על אובדן בתי המקדש לפני אלפי שנים נתפס כמעורפל ולא רלוונטי.

אם לפני כחמש מאות שנה מצאו היהודים בפסוקי המגילה הד לרדיפות שהיו מנת חלקם בגלות, ואם לפני כחמישים שנה שיקפו הפסוקים את מצוקותיו הכלכליות והדתיות של העידן המודרני, הרי שכיום נדרשים אנו לזהות במגילה את כאביו של אדם בן־זמננו. הוא נהנה משפע חיצוני ובחיי דתיות נוחים.

אך עולה בו מעת לעת תחושה פנימית של ריקנות שאינה נותנת לו מנוחה.

בביאור זה של מגילת איכה וקינותיה מקבלות המילים משמעות חדשה. התופעות התרבותיות של העידן הנוכחי - בדידות, עצב, ניכור וחוסר שייכות מהדהדות מן המילים העתיקות כמו נלקחו מכותרות החדשות של הבוקר. מכל פסוק ופסוק עולה זעקת כאב גדולה - בן אדם, אַיֶּכָּה? בתוככי השפע, הטכנולוגיה והבידור - האם אתה מוצא בחייך משמעות וקדושה?

הספר שלפניכם מתאר באופן נוקב את מכאובי התרבות העכשווית שאנו חיים בתוכה. דווקא על ידי ההכרה בכשלים, משרטטות המגילה וקינותיה את דרך התיקון: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".
לעיון בדפים לדוגמא לחץ כאן

הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולון, מהרבנים הבולטים כיום בתחום הסברת היהדות, מלמד במסגרות ישיבתיות ואקדמיות, בערוצי מדיה, ובהרצאות וכנסים ברחבי הארץ. נודע ביכולתו להנגיש את מושגי היהדות לשפת המאה העשרים־ואחת.

ספריו הקודמים בסדרה: "הגדה של הנפש", "מגילת אסתר של הנפש", ובקרוב גם "פרשה של הנפש".

  

ליל הסדר הוא הלילה שבו נפתחים שערי השמיים והקב"ה נושא אותנו ׳על כנפי נשרים׳, עד שכל אחד ואחת יכולים לגעת בכוכבים.

בלילה קצר זה נדחסים כל תהליכי השחרור, ההתעלות וההתקדמות של חיינו. לכל מילה בהגדה ולכל הלכה, מנהג ומאכל יש משמעות קיומית, רוחנית, נפשית ומעשית אדירה.

חוסר היכולת שלנו להשתחרר מהמוגבלות, מהחולשות ומההסתכלות הצרה שלנו – זוהי נשמת אפה של התרבות המצרית. בכל רגע מחיינו אנו צריכים לחיות מחדש את יציאת מצרים, להתמודד עם משברים, לצלוח אתגרים, לשחרר את עצמנו מן החולשות, ההרגלים והמוסכמות ולתת לאור החירות להאיר בתוכנו. כל התגברות על מכשול היא ׳יציאת מצרים׳ קטנה. כל התעלות והתעצמות היא ׳קריעת ים סוף׳.

בהגדה של הנפש מבאר הרב חגי לונדין כיצד המילים הקדושות הללו, שנכתבו לפני אלפי שנים, גונזות בתוכן מסרים שמתאימים לנפש האיש והאישה החיים בתרבות ימינו.