פירוש התורה לרבינו אברהם בן הרמב"ם - שמות

מדרש המכילתא על ספר שמות, מהדורה מחודשת מסודרת מחדש מנוקדת בהגהה מדוייקת מאוד עפ"י מהדורת הורוויץ.

בתוספות תשע עשרה פירושים ובחלקם חדשים מכת"י: הגהות הגר"א. פירושי רבי סולימאן אוחנה. שבות יהודה. מרכבת המשנה. מדרש אליעזר. התורה והמצוה-מלבי"ם. בירורי ומצוי המדות. מדות טובות. רבי חיים כפוסי. זה ינחמנו. באר אברהם. ולא עוד אלא. מי החסד. משמרות כהונה. הר אפרים. קו המדה. מסורת המכילתא.

כולם מעובדים מחדש בתוספת אלפי ציונים ומראי מקומות, פתיחת ראשית תיבות, הקדמות ומבואות.

הוצאת זכרון אהרן

"ספר המספיק לעובדי השם" - כפאיה אלעאבדין לרבנו אברהם בן הרמב"ם זצ"ל, נכתב במקורו בשפה הערבית ותורגם ללשון הקודש ע"י הרב יוסף דורי ז"ל בשנת תשכ"ה.

יוצא לאור כעת ע"י הוצאת פלדהיים בהוצאה חדשה, באותיות מאירות עיניים מפוסק ומנוקד, בתוספת שיפורי תרגום רבים ע"י הרב שמואל מילר והרב יעקב וינסלברג, תולדות המחבר, מבוא, כותרות משנה, הערות, הארות והקבלות לדברי הרמב"ם מאת הרב יעקב וינסלברג שליט"א.

עם מפתחות לתנ"ך ולתלמוד בבלי.

כריכה קשה | 356 עמ'

מורה נבוכים בתרגום מדעי חדש של פרופסור מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב המסתייע בתרגומים הקודמים. שפת התרגום מודרנית ונגישה יותר, כולל שימוש במושגים מודרניים במקום המקוריים. בספר הפניות לספרי עזר ומאמרים ביחס לכל פרק ועניין.

הספר "מורה נבוכים", הוא ספר פילוסופיה חיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12. 'מורה נבוכים' הוא החיבור הפילוסופי החשוב והבולט ביותר בהגות היהודית בימי הביניים

הרמב"ם החל לכתוב את מורה נבוכים בשנת ד'תתקמ"ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ"א (1191). ספרו זה, הכתוב בערבית יהודית, נכתב במקורו עבור תלמידו - ר' יוסף בן יהודה. בספר מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת .

ב"מורה נבוכים" פורש הרמב"ם את שיטתו בנושאים רבים ובהם: שלילת הגשמות מהאל, נבואה, השגחה, טעמי המצוות, תורת המדינה ובריאת העולם ומוסריות כלל אנושית. בכל הנושאים מטפל הרמב"ם באורח רציונלי, היינו, מציג הוכחות הגיוניות התומכות בטענותיו. הרציונליזציה של תוכני הדת היא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מורה נבוכים.

במבוא לספר כותב הרמב"ם שבתוך הספר הוא טמן גופי ידע, שאותם הוא מבקש להסתיר מן הקורא הפשוט. הוא קורא למשכיל לנסות לפענח את סודותיו ולחשוף את הידע הנחשק המוסווה בתוך ספרו. לעומת משנה תורה ההלכתי, שבו ידע הרמב"ם לאסוף מקורות ידע ממכמני התלמודים ולגבש אותם למבנה ארכיטקטוני מסודר, עושה הרמב"ם במורה נבוכים את הפעולה ההפוכה, ומפזר נושאים באופן מכוון בחלקים השונים של ספרו, באופן שרק מי שיש לו בקיאות מעמיקה בספר, יכול לגבש את תפיסת הרמב"ם לגבי נושאים שונים.