פסיקתא דרב כהנא מהדורה חדשה | זכרון אהרן

מדרש המכילתא על ספר שמות, מהדורה מחודשת מסודרת מחדש מנוקדת בהגהה מדוייקת מאוד עפ"י מהדורת הורוויץ.

בתוספות תשע עשרה פירושים ובחלקם חדשים מכת"י: הגהות הגר"א. פירושי רבי סולימאן אוחנה. שבות יהודה. מרכבת המשנה. מדרש אליעזר. התורה והמצוה-מלבי"ם. בירורי ומצוי המדות. מדות טובות. רבי חיים כפוסי. זה ינחמנו. באר אברהם. ולא עוד אלא. מי החסד. משמרות כהונה. הר אפרים. קו המדה. מסורת המכילתא.

כולם מעובדים מחדש בתוספת אלפי ציונים ומראי מקומות, פתיחת ראשית תיבות, הקדמות ומבואות.

הוצאת זכרון אהרן

מכילתא להתנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי יוצא לאור מחדש במהדורה מחודשת, מנוקדת ומוגהת עפ"י נוסחאות כת"י מהגניזה הקהירית ועל פי המדרש הגדול. עם הערות ציונים ושינויי נוסחאות, מבואות ומפתחות ובתוספת פירושים איפת צדק ואיפה שלמה מאת עקיבא משה סילבר.

תשובות והערות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א.

חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י בצירוף לקט מדרשים נבחרים מנוקדים. 

רבים הם התמהים, מפני מה נגרע חלקו של ה"מדרש" שנתמעטו כל כך לומדיו בדור האחרון ?

מטרת סדרת "אוצר המדרשים" היא לעשות ע"מ שלימוד המדרש יחזור לשולחן כלל ישראל. לשם כך נלקטו וערכו מדרשים נבחרים מתוך "ים האגדה" העצום ע"מ  שלימוד המדרש יהיה בכל הרמות מקטן ועד גדול.

המדרשים שמובאים הם כמעט רק מדרשים ואגדות חז"ל המיישבים קושי בהבנת פסוקי התורה. במקרים שהמדרש עצמו לא מביא את האלה המקדימה נוספה שאלה ע"י העורכים. כמו כו הובאו רק מדגמים מהמדרשים, ללא אריכות יתר ע"מ לאפשר לכל אחד לטעום מקצה המזלג, מצוף טעמו של המדרש.

מהדורה חדשה של מכילתא בעריכת הרב דן בארי , מדרש התנאים על ספר שמות מבית מדרשו של רבי ישמעאל, הבנוסח מתוקן לאור המחקר – ניקוד כלשון חכמים, פיסוק וחלוקה לשורות, השלמת פסוקים ופירוש למילים הקשות, בעיקר היווניות והלטיניות לאור המחקק וכתבי יד שנמצאו בגניזה.

המכילתא מכניסה אותנו לעולמם של חכמינו. מתיקות השפה, עירוב האגדה וההלכה, אהבת ישראל ואהבת הארץ העולים ממנה, מספקים טעימה אמיתית של "תורת ארץ ישראל", שהרב קוק ציפה לתחייתה.

בתקופת בית שני התורה שבעל פה נמסרה בשני ערוצים, המדרש והמשנה. במדרש הובהרו מילות הפסוקים ומשמעותן ההלכתית, ונלמדו הדינים על פי "המידות שהתורה נדרשת בהן".

בתקופה רבת התהפוכות שאחרי חורבן הבית, ביבנה ובגליל, למדו והרחיבו את המשנה ואת המדרש. בימי רבי יהודה הנשיא ובדור שאחריו כבר היו גופי תורה שבעל פה ערוכים, וכעבור זמן נכתבו והיו לחיבורים המוכרים לנו: המשנה והתוספתא, ומדרשי התנאים על ארבעה חומשים. המדרשים פותחו בגישות שונות בשני בתי מדרש: של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא. בדורות הבאים תלמידי החכמים התמקדו בדיונים על המשנה ומקבילותיה, ועיקרם נערך והיה לשני התלמודים: תלמוד ארץ ישראל, ׳הירושלמי׳, והתלמוד הבבלי. הלימוד בתלמוד הבבלי הפך להיות הלימוד העיקרי, ואילו את מדרשי התנאים למדו רק יחידים ועותקיהם התמעטו. עם הופעת הדפוס יצא לאור מה שנשמר מהם.

לצפייה בדפים לדוגמא לחץ כאן

כריכה קשה | 624 עמ'

הוצאת קורן ירושלים