רוח שלמה על התורה | שיחות המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל

הספר זריעה ובניין בחינוך - לקט שיחות הדרכה והרצאות שונות שנאמרו בפני הורים ע"י הרב שלמה וולבה, איש חינוך ומשגיח מפורסם בעולם הישיבות הליטאיות, מגדולי הדור האחרון בנושא חינוך הילדים מינקות ועד בגרות. 'זריעה ובניין בחינוך' הוא אמנם ספר קצר וקטן, אך מבחינת, מעט המחזיק את המרובה.

פתיחת הספר זריעה ובניין בחינוך היא בהתבוננות במשפט הראשון של ספר מסילת ישרים- "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה" ומדייק שישנן שתי בחינות בעבודת ה': יסודות (בניין) ושורשים (זריעה).

משמעות השורשים, היא צמיחה הנובעת מתוך הסביבה והאקלים הטוב ביותר. אך אין האדם אוחז בענפי העץ ומותח אותם כדי שיגדל. העץ הוא הצומח מעצמו, לאחר שניתנו לו התנאים המאפשרים זאת. כך גם אצל האדם. הצמיחה היא מתוך הסביבה והחברה, ההורים, ואף בין האדם לעצמו. אלו נותנים את התנאים המאפשרים צמיחה בריאה מעצמיותו של האדם. זה בא לידי ביטוי, בחום ובאהבה שמקרינים הסביבה, הרגישות לזולת וכו'. זה נכון אף מצד מעשיו של האדם עצמו: לימוד במקום שליבו חפץ, לימוד של דברים שהאדם מתחבר אליהם באופן מיוחד - כל אלו נותנים מרחב לנפש האדם לצמוח. אך על הצמיחה עצמה איננו פועלים, העץ צומח ע"פ דרכו שלו מבלי שאנו נתערב בכך. אנחנו רק מכשירים זאת.

היסודות לעומתם, הם הביטוי לגבולות ולמסגרת שאנו מעצבים ותוחמים בצורה יזומה. את היסודות אנחנו יוצרים ואנחנו מגדירים בעצמנו, בניגוד לצמיחה המתרחשת מעצמה באופן חופשי. אלו דברים בהם האחריות מוטלת על האדם. היסודות, הם החוזק והאיתנות-שעליהם עומד הבניין. היסודות הם בין השאר גם קניין ערכים, עליהם מושתת האדם, וחקיקתם בנפשו. אלו דברים שנדרשת עבודה תמידית בהם.

אם כן, ההבדלה בין הדברים ששייכים ליסודות ובין הדברים ששיכים לשורשים הינה קריטית לחינוך- ישנם דברים שדורשים עבודה ו'דחיפה' מתמדת, וישנם דברים שההיפך הוא הנכון- דחיפה חינוכית רק תזיק להם, שם צריך להכשיר את התנאים הסובבים בלבד.

זריעה ובניין בחינוך שופע בדוגמאות וסיפורים הממחישים את סוגיות החינוך בהם יש לתת לילדים מרחב לצמוח לאחר שזרעו ההורים את הזרעים בצורה הנכונה, ואת המקומות בהם יש צורך בטיפול תמידי וחיזוק היסודות לבניין האישיות.

נסיון להדריך את בן דורנו בכניסתו לתוך עולם התורה ובשלבי עלייתו.

הספר "עלי שור" שנכתב ע"י המחבר הרב שלמה וולבה זצ"ל בעילום שם, מהווה מדריך בסיסי ויסודי לבן ישיבה, בתחומי היחס לתורה ולמצוות והעבודה על האישיות. הספר מחולק לשני חלקים: חלק א למתחילים וחלק ב למתקדמים. שני החלקים יצאו בפער של כעשרים שנה זה מזה.

ספרו 'עלי שור', ספר המוסר הראשון שנכתב לבני הישיבות הליטאיות שלאחר השואה בשפה מודרנית ועכשווית. ב'עלי שור' הוא מתמודד התמודדות ראשונה עם העולם המערבי המזומן לפתחו של בחור הישיבה.

בהקדמתו ביאר הרב וולבה מהו תפקידו ומטרתו של הספר, עלי שור, ומאין שאב את ההשראה לכתיבתו - מועדי מוסר שערך בישיבתו באר יעקב, ומרבותיו יצחק הוטנר וירוחם ליבוביץ.

בספרו הוא מדגיש את חשיבות לימוד הגמרא, חשיבות התפילה, קידוש השם וחילול השם, וכן הוא עוסק בנושאים הגותיים דוגמת: מהו אדם, ומה תפקידה של התורה בעיצוב אשיותו. 

הרב וולבה נודע כדמות מוסרית בולטת והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר מהדור שלפני השואה. כונה 'זקן המשגיחים', או 'המשגיח' סתם. התבלט בקו המחשבה האינדיבידואלסיטי המיוחד שאיפיין אותו, ונחשב כאיש חינוך, שרבים היו באים להתייעץ עמו. (עפ"י וויקפדיה)
 

367 עמ' | מהדורה מחודשת תשע"ה