שאלי שרופה באש - השואה וזיכרונה במבט דתי- לאומי

האם מותר לאישה להפיל את עוברה מחמת הסכנה הצפויה לה מידי הגרמנים? האם מותר לרופאים ולעוזריהם לגדוע את חייו של תינוק חי כדי להציל את חיי אמו יולדתו מידי הצורר המבקש להרגה משום שהביאה את תינוקה לעולם? האם מותר לרופאים ולעוזריהם להיענות להוראת נציגי הגטו ולהפסיק את היריונן של נשים יהודיות כדי למנוע הריגה אפשרית שלהן ושל בני משפחתן ועוד יהודים, זאת בניגוד לרצונן של הנשים? האם מותר להשתיק בכיו של תינוק עד כדי חניקתו למוות כדי שלא יגלה את מקום מחבואה של קבוצת יהודים המסתתרת עִמו מפני האויב המבקש להרגם? האם מותר לאכול בשר אדם מת כדי לשרוד בצעדת המוות?

 

השאלות הללו ושאלות אחרות העוסקות בדילמות מוסריות ודתיות מתקופת השואה נידונות בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין ואמונתך בלילות. הספר סוקר אירועים מתקופת השואה ומשלב דיון הלכתי והיסטורי עם הדיון ההלכתי שהיה מועט, מטבע הדברים, בתקופת השואה.

 

הדיון רחב היריעה – מן התנ"ך ומפרשיו ועד למשנה והתלמוד, למדרשי אגדה, לספרות השאלות והתשובות ולספרי הלכה והגות – פותח צוהר לניסיון ההתמודדות של כותבי ההלכה וההגות היהודית עם שאלות של חיים ומוות, שאלות שבאו לידי ביטוי נורא מאין כמוהו בתקופת השואה.

 

על אדמות פולין ורוסיה. 

בספר שלפנינו, מתאר המחבר, שהוא עצמו נצר לאחד מהשושלות המפורסמות דמויות חיות רבות מאותם אדמו”רים ושושלות שנכחדו בשואת אירופה האיומה.

הספר מלווה בתמונות ומפתח אישים.

330 עמ'

הספר "בסתר רעם" מנסה להקיף את הנושאים הדתיים שהייתה לשואה השפעה עליהם.

חלקם נושאים עקרוניים שיש בהם שאלות של מדיניות רבנית בנוגע להצלת יהודים או הנהגת היהודים שניצלו וחיו במחנות העקורים. חלקם עוסקים בהתמודדות עם ההפרעות לחיי הדת מבחינה מעשית ואמונית, כשהקשת הרחבה של התגובות שונה מאיש לאיש וממקום למקום. שאלות כמו: כיצד הגיבו רבנים של קהילות שפגשו פליטים או כשנגזרו גזירות על קהילותיהם וכן מה היו סדרי התפילה או הנישואין בגיטאות ובמחנות.

חלק נכבד מהספר מוקדש לפולמוסים עם חוקרים שתקפו הנהגות של  רבנים כמו הפולמוס על דרשת האדמו"ר מבעלז ולאחר מכן בריחתו, וכן בריחת רבנים נוספים לעומת רבנים שהעדיפו להישאר עם קהילותיהם. וכן פולמוס ביחס לפסיקות של רבנים לאסור בריחה של יהודים ממקומות שיכלו לברוח.עניין  נוסף שנדון בהרחבה הוא: פעילות ועד הרבנים של ארה"ב שעסק בהצלת בחורי ישיבות ורבנים בלבד ועוד.

הספר אמנם נכתב בסגנון מחקרי אך ניכרת בכתיבתו ההערכה הגדולה של המחברת לגדולי תורה ולמנהיגים התורניים של עם ישראל וכן לכל אותם יהודים מיוחדים שמסרו נפשם לשמור מצוות, עד כמה שניתן היה  במחנות ובשאר המקומות. 

הספר כתוב בפירוט רב כשהמחברת לא חוסכת בהסברים ומבססת את דבריה על המקורות הנצרכים לה בצורה ברורה.

הספר בסתר רעם כולל שבעה שערים הכוללים: סקירה היסטורית על השואה,   וקשת רחבה של נושאים: הלכה ומוסר בחיי היום יום בגיא הצלמות, מקומם של רבנים ואדמו"רים בחיי היחיד והציבור, דילמות של הצלה ומסירה, נישואין ועגינות, התאוששות שארית הפליטה ועוד.

 

המחברת, אסתר פברשטיין  היסטוריונית חרדית, ראש המחלקה להוראת השואה במכללת ירושלים לבנות נחשבת חלוצה בתחומי מחקרה: השואה מנקודת מבט דתית-חרדית.

הקדישה למחקר השואה שנים רבות והתמקדה במיוחד בחלקם של יהודים דתיים ורבנים בתקופת השואה

 

אנתולוגיה הכוללת תגובות של רבנים לשואה, בזמן השואה ולאחר תקופה

356 עמ’ | כריכה קשה

אסופת העדויות שבספר "אני מאמין" באה לתעד גילויים של גבורה רוחנית עילאית, מעשים בתנאים נוראים ובדידות איומה, כאשר אפסה כל תקווה להצלה ולהשרדות. העדויות מספרות על התנהגותם ומעשיהם של יחידים ורבים –רבנים, מנהיגים ופשוטי עם כאחד אשר השתדלו בכל מאודם לשמור על צלם אנוש ועל חפץ הקיום, על אורח חייו של היהודי המאמין ועל השאיפה ולבלות את האויב השטני. דברי הניצולים מעידים על גבורת הרוח הנפש שאינה נופלת מן התקוממות ומרי.

מתוך אמונה בנצח ישראל לא ישקר, בתעוזה ובמסירות אין קץ, חרפו נפשם ואזרו כוחות נסתרים שאין לשער דוגמתם בחייהם כתיקנם, כדי לקדש את חייהם ולהפר את מזימות אשמאדי.

שישים שנה לאחר שואת יהודי אירופה, העיסוק ההגותי והקיומי בה הולך ומתגבר. בהקשר זה, ישנו משקל מיוחד לדבריהם של אנשי רוח שחוו את אימי השואה מכלי ראשון.

הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, הוא ניצול שואה, ובמשך השנים הארוכות של פעילותו החינוכית והציבורית הוא ייחד מאמץ חינוכי ואינטלקטואלי כביר להתמודדות עם השואה והשלכותיה. עמידתו של הרב עמיטל לנוכח זיכרון השואה מתייחדת באותנטיות, בכנות ובתעוזה. ספר זה מנתח את עמדותיו המקוריות של הרב עמיטל, ומציג לקורא התמודדות ישרה וכואבת של הוגה בן זמננו עם האירוע הנורא ביותר בהיסטוריה האנושית.