שופטים - בין כיבוש למלוכה | אליהו עסיס

בשיטתו המתודית והדידקטית, מפרש הרב בזק בזה אחר זה את הפסוקים של ספר שמואל א'.  

בעזרת מקבילות בין סיפורים שונים במקרא, זיהוי מילים מנחות, הבדלי לשון וסגנון ועוד כלים ספרותיים רבים

מגלה הרב בזק רבדים עמוקים ומרתקים ומקנה לקורא ארגז כלים בלימוד פשט.

הרב אמנון בזק ר"מ בישיבת הר עציון, מלמד תנ"ך ותושב"ע במכללת יעקב הרצוג. פרסם מאמרים רבים בתנ"ך בבמות שונות. ספרו הראשון - נקודת פתיחה: עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע יצא לאור בשנת תשס"ו .

496 עמ' | כריכה קשה

בעריכת נתנאל אלישיב

ביאור מרענן ומרומם לספר שופטים מאת הרב אליעזר קשתיאל

ספר יחזקאל מעורר בקרב אוהבי המקרא תחושה מעורבת . מצד אחד, יש בו נבואות מוכרות כמו חזון העצמות היבשות, והוא המקור לכמה מושגי יסוד ביהדות, כגון :  מעשה המרכבה ומלחמת גוג ומגוג. מצד שני, רובו של

הספר אינו מוכר לציבור והקורא עלול לחוש ריחוק בשל סגנונו ותוכנו.

הספר, יחזקאל - הנביא שהיה בן אדם, נועד להנגיש את ספר יחזקאל, על תכניו ורעיונותיו, לקורא בן ימינו, גם אם אין לו היכרות מוקדמת עם ספר יחזקאל.

בספר שלפנינו משולבים עיון וניתוח ספרותי של הכתובים עם ביאורי המילים והפסוקים.

ברגישות ובדקדקנות עוקב הספר, בעזרת כלים מסורתיים וחדשניים, אחר המסרים הגלויים והנסתרים של ספר יחזקאל, וכך הוא מאיר את הספר

באור חדש.

בשמו של הספר חבויות שתי משמעויות. "בן אדם" הוא כינוי ייחודי ליחזקאל, וגם כינוי המבטא את הפן האנושי בתגובתו לנבואות הפורענות שלו ובתפקידו כנביא.

הרב אמנון בזק הוא ר"מ בישיבת הר עציון ומרצה לתנ"ך ולתושבע"פ במכללת הרצוג. ספריו הקודמים הם נקודת פתיחה - עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע: מקבילות נפגשות - מקבילות ספרותיות בספר שמואל; שמואל א' - מלך בישראל; שמואל ב' - מלכות דוד; עד היום הזה - שאלות יסוד בלימוד תנ"ך: ונצחוני בניי - שאלות יסוד בלימוד תורה שבעל פה .

לצפייה בעמודים לדוגמא לחץ כאן 

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם.